פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקיב:ה

אבל עט״ז הנה דברי הר״ב ברור מללו כי המחבר כתב עבדו ושליח ועכו״ם מאליו שרי משמע לכאורה בחד גוונא ולזה נתן הר״ב הבדל עבד ושליח מותר להרבות באותה קדירה ממלאה אשה כו׳ ועכו״ם מאליו דין הר״מ ז״ל מאחר שהוא רוצה לכבדו אף באותה קדירה אסור כמ״ש באות ד׳ שכבר הכינוהו אלא המרשים שציין א״ח ותוס׳ הקשה הט״ז דא״ח אוסר לשלוח דורון ובהכרח לחלק בין מ״ש תחלה לשלוח לביתו שרי היינו בלא היה דעתו מתחלה עליו ובין דעתו עליו אסור באותה קדירה ג״כ ע״ז אמר באות ד׳ דאין לחלק דלהר״מ בא מאיליו שרי שכבר הכינו כ״צ הא אסור להזמינו אף שלא היה בדעתו ה״ה לשלוח אין לחלק גם מה דמשמע מא״ח ולצורך עכו״ם אף באותה קדירה אסור ול״ד לממלאת בשר לצורך ישראל לא קיי״ל כן ועד״מ כ׳ וכ״כ התוס׳ יראה כ״א א׳ ד״ה עיסה דהואיל שייך בשר לא בשל עכו״ם דלפ״ז אם בשר עכו״ם כשר אסור לישראל ליתן בקדירה בב׳ טרחות משום רוטב שמן דמ״ה אסור דל״ש הואיל ואנן לא קי״ל כן והבן זה )(. וברש״ל משמע דוקא בחד טירחא הא ב׳ טירחות כה״ג אסור וצ״ע: