פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב נא:ג

ואומרים עט״ז מי כמוכה הכ״ף דגושה וכן כאבן וגאלת אעפ״י שבאו אחר ת״ג בלא מבטל מפני אלו הטעמים כתב בספר דעת חכמה מקור חכמה בסי׳ נ״׳א מ״כ שיש להפסיק בין במים ובין אדירים ויש טפחא תחת במים וס״פ באדירים עפ״י גמ׳ יבוא אדיר ויפרע מאדירים באדירים קאי על מצרים וכ״ה במדרש צללו אדירים כעופרת במים עכ״ל:

לענין עניית אמן והכוונה בו עיין סימן קכ״ד ס״ו ויש ת״י קונטרס קטן כרוך בסידור שלי שקבצתי שם דינים מפוזרים לענין בית הכנסת אעתיק כאן קצת מילין. א׳ אמן יש בו שני כוונות או שאני מאמין שאמת אמר המברך הכי הוא ודאי. ויש כוונה שנייה שאני מבקש ומתפלל שיתקיים השאלה והשתא בשמונה עשרה שלש ראשונות שבח פירוש אמן אמת ויציב שכן הוא לא מבקש שימלא משאלותינו שנראה ח״ו ככופר שודאי יחיה המתים ג״כ וברכה בקשה לחוד יכוין אמן יה״ר שיאמנו דבריו וברכת אתה חונן מתחלת בשבח המקום ומסיימת בבקשה חננו מאתך כו׳ צריך לכוין שתי הכוונות של״ה רנ״ד א׳ ועמ״א קכ״ד אות יו״ד יע״ש ועב״ח שם. ובספר מקור חכמה סי׳ מ״ו העתיק ג״כ לזה:

ולפי״ז בקדיש יתגדל ויתקדש שמיה רבא דהעולם עונין אמן הפירוש יה״ר שיאמנו דברי האומר והיינו שיהא בימינו דאל״כ נראה ככופר שודאי ביום ההוא (לעת קץ) יהיה ה׳ אחד בהכרח וא״כ על מה אומרים פעם שנית אמן יהא שמיה רבא כו׳ אמן קאי על מה שסיים המברך בעגלא כו׳ ותרתי למה לי. גם כתבנו שם דצריך להפסיק בין אמן ליהא שמיה רבא וכן אמן מודים אנחנו לך כי זה על הברכה ומודים ענין בפ״ע ועמ״א סימן נ״ו אות ז׳ ושל״ה רנ״ד ורנ״ה. ב׳ אמן יאמר אמן בקמץ גדול שהנח ממנו אלף כאלו אמר אאמן כמדבר בעדו אני מאמין בה ואף אמן אחר בבקשה י״ל ל״פ ועוד שפיר שייך אני מאמין שה׳ ימלא משאלותינו אם מתפלל בלב שלם קרוב ה׳ לכל קוראיו באמת אלא בא״ר קכ״ד אות י״ג בחטף שב״א יע״ש והנה אף בקמץ חטף דהיינו קמץ קטן נמי לא אלא בקמץ גדול ועב״ח לבוש שם. ואי״ה לקמן בנ״ו ונ״ז וקכ״ד אבאר יותר מקונטרס ההוא: