פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקב:ה

לדידן עט״ז בשעת הדחק מבואר היתר בהר״ב גופא ואפשר אף שיש לו מה יאכל התיר כל שיש דחק עמ״א ט״ו. שוב ראיתי בא״ר ח״י פירש כן ונהנתי. והנה לומר דוקא בפסח נוהגין כי חששו שמא נגע פירור חמץ בקדירה חמה וחמץ במשהו דרבנן עושין כעין הגעלה עי״ד קי״ג סי״ו בדרבנן ויהיה הפירוש אם לא על ידי הדחק כלומר לתרץ מנהג העולם בפסח דוקא מה״ט הוא ומש״ה כתב ע״י הדחק לא בשעת הדחק (עמ״א י״ד בד״מ וכמ״ש רש״י ז״ל לפעמים וע״י הדחק אם נאמר כן וזה דרך רחוקה). ועוד הא בורכא נמי הוי דוקא איסור דרבנן שאין לו שורש בתורה כבש״ע וג״פ דוקא לא חמץ משהו אלף הגעלות נמי לא מהני ואוסר דיעבד בפסח וזה יסוד מוסד בה״פ: