פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תצח:יב

לא ישחוט עט״ז האריך ועיין גמרא ביצה ז׳ ב׳ במ״ש חפר וכיסה ורב יהודה אמר והוא שיש דקר נעוץ מבע״י יהיה הפירוש דבלא ד״נ יש חופר בה״א ואף בתיחוח רמז חפירה ערש״י שם ד״ה והא ובדף ט׳ ב׳ ד״ה אבל יע״ש ועפר״ח באורך או מטעם הכנה ומוקצה בעי ד״נ והזמינו לכך. ועתוס׳ דף ח׳ א׳ ד״ה ואינו וברא״ש דף ט׳ ב׳ תוס׳ ד״ת אמר ר׳ יוחנן מוחלפת כו׳ פיר״ת דהשוחט מוחלפת ולב״ה מותר לשחוט אף בלא ד״נ כלל ורבו של הסמ״ג לכתחלה פסק לחומרא שמא הלכה כרש״י דהשוחט אין מיחלף ודיעבד נשחט כבר יש לסמוך על ר״ת דמיחלף השוחט ולב״ה אף באין מוכן מכסה אלא דקשה ב׳ קושיות תוס׳ ט׳ ב׳ ד״ת אר״י מוחלפת א׳ דלר״ת לב״ה נמי בעינן דקר נעוץ כמו לב״ש דאמר דלמא כו׳ גם רב יהודה אמר והוא שיש ד״נ בודאי להלכה אמר כן לב״ה לפיר״ח וע״ז תי׳ הט״ז ז״ל דר״ת יפרש דהא דאמר דלמא היכא דאיכא ד״נ לה״א בלא מוחלפת אבל למסקנא דב״ה לכתחלה מתיר אף בלא ד״נ כלל ואף חופר ממש בלא תיחוח דעשה דחי לל״ת ועתוס׳ ח׳ ב׳ ד״ה סוף סוף דרבה ס״ל י״ט רק ל״ת לחוד יע״ש ושפיר דחי לה כיסוי לכתחלה דלא מיקרי אפשר לקיים שניהם דלא לשחוט שרוצה לשחוט ולאכול משום שמחת י״ט וציצית חשיב לא אפשר אף דאפשר שילך כך או טלית צמר עתוס׳ כתובות מ׳ א׳ יע״ש משא״כ לב״ש מוחלפת ולכתחלה אסור ולא דחי לה עשה דכיסוי ודיעבד שעבר או שגג פשיטא דלית דחייה דהוי עשה דפשיעה עתוס׳ עירובין ק׳ א׳ ד״ה מתן כה״ג ודאי אמר רב יהודה והוא שיש ד״נ וציין דוקא אמנחיה [אמודים] דהיינו דיעבד ולב״ש ולא לב״ה לר״ת ואף תיחוח יש חופר או רמז חופר כו׳ ולב״ה שרי לכתחלה ממש בלא ד״נ כלל ואף חופר ממש דחי לה ומיהו לדידן משמע דקיי״ל י״ט עשה ול״ת הוא ער״מ פ״א מה׳ י״ט ובשאר דוכתי ועכ״פ דיעבד בשחט כבר התיר הט״ז מוקצה לכסות משום שמחת י״ט אע״ג דאי לא מכסה העוף מותר מ״מ שייך שמחת י״ט כה״ג עיין מהרש״א ז״ל ביצה ח׳ בזה ואפשר אף תרין איסורין מוקצה וגומא דרבנן אבל חופר ממש י״ל די״ט עשה ול״ת הוא ועמ״א כ״ה כ״ו ובט״ז אות י״ג והי״ה שם יבואר עוד בזה. ועיין באות י״ו וי״ז: