פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תצז:א

אין עט״ז האריך ותוכן כוונתו להתיר דגים שהם בקאסטי״ן מרובע ולבאר דברי הראב״ד והרשב״א ז״ל והר״ב בהג״ה כמ״ש באות ב׳ ועיין אות ו׳ משמע שסותר קצת לכאן ואי״ה יבואר. וגם יש ט״ס בדפוס במ״ש משא״כ באלו כו׳ מלת משא״כ צריך להגיה ולכתוב וא״ם באלו שא״צ למצודה אסורים (ביבר קטן) אלו למה מותרין. והיינו בסכר אמת המים. והנה הר״ב ז״ל שכתב שהדגים נשמטים אילך ואילך משמע הבין בהמחבר שפסק כראב״ד ורשב״א ז״ל לחלק בין ביבר קטן דאסור בדגים דמכוסים מעין ומחוסרים צידה ודין אמת המים בס״ה אמה בת ו״ט ניצודים הם ממילא ואמנם מה שנרשם המגיד בפ״ב מהלכות יו״ט הז״ח אין שם כלל רק לסייע להר״מ ז״ל דשרי ביבר קטן באמת המים ואמנם הב״י מחלק להראב״ד והרשב״א בין אמת המים צרה מאוד לביבר קטן דאסור ואמנם במ״מ שם אמת המים אפי׳ ארוכה כמה כיון שאין רחבה כ״כ שרי היינו להר״מ ז״ל שאין מחלק בין ביבר קטן לאמה הוכרח ליה משא״כ להראב״ד ורשב״א אין זה מוכרח ונקיט בדף כ״ה א׳ דוקא אמת המים צרה בת ששה טפחים וכמ״ש הב״ח ז״ל וכמ״ש הב״י ז״ל ועמ״א ו׳ ואפשר מש״ה השמיט הר״ב בס״ה זה ועב״י בזה. ואמנם מה שהביא הט״ז דברי רש״י אפשר לומר דביבר קטן ואין צידה אפ״ה אסור דגים דטורח שלא לצורך נמי אסור בי״ט באוכל נפש גופא אם אפשר מעי״ט בלי חסרון כלל ועסי׳ תצ״ה במ״א אות ב״ג אלא דקשה מסוכר אמת המים כו׳. ולשון הר״מ ז״ל פ״ב ה״ז הרי הן מוקצה צ״ע דהמוקצה מחמת צידה היל״ל כפשוטו אין צדין מהם (ועמ״א אות ב׳ והבן) ואפשר דאם צד עבדו לצורך עצמו אסור לישראל לאכול ממנו משום מוקצה ועדיין צ״ע. ודעת הראב״ד ז״ל כיון דדגים מכוסים מעין אף ביבר קטן מאוד ואמת המים נמי אם עבר זמן רב ואין דעתו להזמינם הויין מוקצה בי״ט אבל בסכר מעי״ט הוי הזמנה ומותר בי״ט וא״צ לומר זה וזה אני נוטל כמו ביונים ס״י מטעם דכאן לית מוקצה כלל ומ״מ צ״ע ובאות ז׳ כתב דכאן ל״ש דלמא מטלטל מידי דלא חזי ויבואר אי״ה שם. ומתוך כך פסק בקאסטי״ן להתיר אף מרובע ואין צרה כאמה מ״מ אין צריך מצודה ותחבולה ואין מחוסר צידה רק מוקצה להראב״ד והרשב״א וכיון שלקחו מאתמול ונתנו שם הזמנה מעליא הוא ושרי. הא קאסטין במים ונתון שם דגים הרבה לפרות ולרבות ולפעמים צד מהם י״ל ודאי בי״ט מוקצים הם ואף אם הזמינם בפה מעי״ט צ״ע לפי מ״ש כאן ול״ד לסכר אמת המים דמעשה רב ואין צריך אמירה ולמ״ש באות ז׳ י״ל די בכאן בדגים הזמנה בפה. ולפי זה מ״ש בגמרא כ״ה א׳ אמת המים בדוקא להראב״ד ג״כ אין חילוק לשיטה זו וע״כ אמת המים בארוכה מאוד צריך בת ששה טפחים הא רחב יותר כיון דנשמט קצת לרחבה תו שט באורך ומחוסר צידה ותחבולה משא״כ ביבר קטן וקאסטין מרובע אף שרחב קצת לית תחבולה וצידה והבן זה. ואי״ה באות ב׳ וז׳ יבואר עוד: