פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תפח:ג

ואם עט״ז והמנהג שלא להוסיף כ״א כשחל י״ט בשבת מוסיפין דנתוסף קדושה עיין לבוש כאן ועסי׳ רפ״ב ס״א. ועח״י בפראג מוסיפין ביום טוב ולמאן דנוהג בשבת שאין מוסיף יותר מחצי הרוב ה״ה בי״ט חמשה לא יותר מחצי הרוב יע״ש ואומרים חצי קדיש לאחר חמישי ומניחין השנייה אצלה שיאמר קדיש על שתיהן וכשיש שלש ס״ת אומרים אחר השנייה ושלישית אצלה והראשונה אין מניחין אצלם עסי׳ רפ״ד ולבוש שם מלתא בטעמו עיין לבוש סימן ק״מ ס״ג אם הוציאו ב׳ ס״ת וטעו ובירך על המוספין שצריכין לגלול זו ולפתוח הראשונה יע״ש ודין זה נלמד ממ״ש הב״י בשם הרד״א פ״א התחיל בשל חנוכה יע״ש ועסי׳ תרפ״ד והט״ז חולק שם גם אר״ח וחנוכה ועא״ר שם דאם קרא ג׳ פסוקים גומר דיעבד ולכתחלה פליגי וזה בר״ח דתדיר משא״כ בי״ט שניהם דצריך לאקדומי ולגלול שנייה ואע״ג דקרבנות נזכר במשנה מגילה ושנייה הנהיגו רבנן סבוראי עב״י ומגילה למ״ד ב׳ מ״מ מחנוכה ור״ח אין ללמוד זה ולענין ברכה הראה הר״ב בתרפ״ד לסי׳ ק״מ ושם לא הכריע. והנה כשנמצא פסול אין מברך ה״ה מפרשה לפרשה דעתיה על חובת היום ול״ד לתורמוס וה״ה כשהוציא רק אחת בטעות ובירך וגללו והוציאו שנייה י״ל דאין חוזר ומברך ועמ״ש בסי׳ ק״מ עמ״ש אי״ה בסוף הסי׳. עיין לבוש בי״ט מתחיל האל בתעצומות לפני העמוד ג׳ רגלים זכר לי״ט מורה יכולתו יתברך ושבת בקידוש עסי׳ רע״א ס״י בלבוש. הדלקת נרות בי״ט עסי׳ רס״ה ס״ה איך יתנהגו בברכה יע״ש ויכולין להדליק קצת קודם לילה בליל ב׳ משישבו בחושך עד בואם מבית הכנסת ועח״י ובבית הכנסת אף ביום מצוה הוא להדליק בכל עת אין מכינין מי״ט לחבירו כלל אף לסדר הכלים עד שתחשך עיין הלכות י״ט עסי׳ ת״ץ ושם יבואר אי״ה מדיני קריאת ספר תורה ביום טוב: