פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תפד:ג

יקרא עט״ז דכל שקורא מלה במלה ואחר עונה עמו לא הוי ברכה לבטלה ואע״פ שיצא יכול להקרות מלה במלה אבל אסור לברך כל הברכה ביחד וחבירו ישמע או יאמר אח״כ הכל ביחד זה אסור עסי׳ קס״ז סי״ט. גם מדרבנן הוא דאין מוציא אחרים הא מ״ה אע״פ שיצא מוציא אע״פ דנהנין הוא כמו בהמ״ז וכדומה. ומ״ש בפירוש הטור בשם רב עמרם הקשה על הב״י דאין מקום למ״ש רב עמרם תו לא מצי למשתי ב״ה היה לו לומר דתו לא מצי אכיל בביתו דאסור לאכול בב׳ מקומות ע״כ פירש דרב עמרם סובר דאין איסור לאכול סעודה בב׳ מקומות ור״ע מיירי ג״כ שכבר אכל בביתו ובירך בה״מ ואין תקנה לברך בהמ״ז בבית אחר דהיינו שיאכל עוד כזית ויהיה נחשב לאפיקומן ויברך שם בהמ״ז כו׳ ויברך על הכוס שם א״כ תו לא מישתי בביתו בהמ״ז ר״ל איך שתה למפרע בבהמ״ז ויהיה עם זה ארבע כוסות ושוב איך ישתה כוס ד׳ בביתו והוא קצת דוחק. גם קשה הא בלא״ה מברך על כל הכוסות אם לא שנא׳ שאם יברך בהמ״ז כאן יצטרך לשתות מהכוס בהמ״ז וצ״ע. כתב עוד הט״ז דמש״ה להרי״ף והרא״ש אין מוציא בהמ״ז משום דאע״פ דנאמר דהוי מצוה מ״מ הואיל וליכא הכשר מצוה ל״ש אע״פ שיצא מוציא. ותיקן בזה דאע״פ דבהמ״ז בלילה זה חובה הוא דל״ש אי בעי לא אכיל דצריך לאכול כזית מצה אפ״ה אם יצא אין מוציא אחרים הואיל ואין כאן הכשר מצוה ולא אמרו אע״פ שיצא מוציא בברכת המצוה אלא שחבירו יעשה אח״כ המצוה משא״כ כאן וע׳ לעיל ה׳ ברכות מ״ש בזה: