פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תעה:ה

מצה שלישית לקיים בה מצוה בכריכה ט״ז. וכ״כ הרא״ש ז״ל פסחים קי״ו א׳. וכבר כתבנו לרי״ף סגי ב׳ מצות שלימות ופרוסה ואנו עושין שלש כמ״ש ס״ז בהג״ה ואף להרא״ש המוציא בשלימה א״כ שנים סגי ויהיו שלימות עד המוציא ויברך המוציא על לחם משנה ואח״כ יפרוש השנייה ויברך עליה אכילת מצה י״ל דצריך לפרוס קודם שיאמר כהא לחמא עניא כבסימן תע״ג ס״ו ובלבוש שם שיאמר הגדה על לחם עני וישאלו התינוקות מפני מה מטמינים חציה לאפיקומן ועדיין לא אכלנו כלום וכ״ש אנו שעושין לצאת כל הדיעות ולברך אפרוסה ואשלימה אכילת מצה והמוציא פשיטא דצריך שלש מצות וכאמור:

יראה לי שאם אין לו בליל א׳ כ״א שתי מצות שלימות יניחם שלימות עד המוציא דבעי לחם משנה דהכין הלכתא לדידן כמ״ש הרא״ש פסחים קי״ו א׳ דמ״ש פסח משאר י״ט והא דפורסין קודם כהא לחמא עניא מנהגא הוא כמ״ש הלבוש והוא מב״י בתע״ג בשם הכל בו ובתלמוד לא נזכר מזה כלום והרי הר״מ ז״ל פ״ח ה״ו מה׳ מצה כתב שפורס בשעה שאומר המוציא ואף שלא נהגו כן עב״ח תע״ג מ״מ היכא דלא אפשר ודאי לחם משנה עדיף טפי וכדאמרן. ועסי׳ תפ״ב מי שאין לו אלא שלש מצות יניח שתים לליל ב׳ ועט״ז ולבוש שם דבעינן לחם משנה והיינו נמי שאין פורס בליל ב׳ עד שיאמר המוציא תחלה כי אנו תופסין עיקר כהרא״ש המוציא על השלימה ואכילת מצה על הפרוסה וכ״ד המחבר ומש״ה לוקחין שלש מצות (דלהרי״ף בחדא ופלגא סגי) ומש״ה בליל א׳ יעשה הכל מפרוסה היינו ג״כ שפורס לאחר ברכת המוציא וז״ש יעשה הכ״ל מפרוסה הכוונה ממצה זו שפורסה אח״כ בשעת אכילת מצה והכריכה תהיה הכל ממנה. ולפ״ז בשלש מצות יברך המוציא על עליונה דאין מעבירין על המצות ובה מסיים אכילת מצה שפורסה קודם ברכת אכילת מצה כו׳ משא״כ כשיש לו לכל אלה שלש מצות אז אכילת מצת על פרוסה האמצעית ועח״י תפ״ב הקשה על הט״ז ולבוש ולמ״ש א״ש ואי״ה שם יבואר עוד: