פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תעג:ד

שנהגו עט״ז בשר לצלות ע״ג גחלים זכר לפסח בשפוד של רמון ומפני הטורח צולין על הגחלים כי גם פסח אם נצלה ע״ג גחלים שפיר דמי ער״מ ה׳ ק״פ פ״ח ה״י עמ״א ח׳. ומ״ש הט״ז שאין לאכול הבשר בליל א׳ הסכים הפר״ח ואף אם הבשר מבושל כל שזכר לפסח אין אוכלין בליל א׳ אלא למחר אם ירצה והביצה שרי לאכול בלילה דלאו משום זכר לחגיגה לחוד מבשלין ביצה רק יש טעם זכר לאבילות ובזה נתן טעם למ״ש המחבר (ט״ס רמ״א) בשר צולין והביצה מבושלת לפי שנהגו לאכול הביצה בלילה א״כ אף בדג וביצה אין איסור צלי כבסי׳ תע״ו ס״ו מ״מ הנהיגו עצהי״ט לבשל ג״כ הביצה. וי״ל לדידן חגיגת י״ד רשות ונאכלת מבושל ככל זבחי שלמים ער״מ ה׳ ק״פ פ״י הי״ב ופסחים ע׳ א׳ א״כ מנהג לבשל הביצה זכר לחגיגה כו׳. ומיהו הר״ב כתב דנוהגין לצלות אף הביצה ורשאי לאכול הביצה בלילה אף צלי אבל הבשר אף מבושל אין אוכלין בלילה אלא ביום למחר עי״ד פ״ו ס״ה אם בשלו ביצה טריפה עם ביצים כשירות יע״ש וחטה ביניהם ל״מ בפסח דאוסר אף בע״פ עד הלילה אם אין ששים נגד החטים והם אין קלופות אסורות ע״ש בט״ז י׳ וש״כ ט״ו: