פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב מז:י

נשים עט״ז לעסוק משמע תורה שבע״פ לא חילקו בנוסח הברכה ועוד דחייבות ללמוד דינים השייכים להם עב״י וענ״ץ ועמ״א אות י״ד:

עיין לקמן קל״ט ס״ט מי שקראו לתורה קודם ב״ה נפטר מברכה אשר בחר בנו אבל לעסוק והערב יאמר כמ״ש הב״ח ורש״ל ושאר אחרונים אבל בלבוש משמע שם שנפטר מברכת התורה משמע לגמרי ולומר דלשיטתי׳ כאן דברכה לעסוק והערב על של אתמול ואשר בחר על של היום ושפיר אמר מברכת התורה של היום ומ״מ צ״ע דא״כ באהבה רבה נמי נימא דנפטר משל היום אשר בחר בנו אבל לעסוק והערב על של אתמול אה״נ דמברך ומיהו אנן קי״ל דכולהו על של היום דאין מברכין על המצות לאחריהם כמו שמבואר בנדה נ״א ב׳ ואין להאריך. ומ״מ אם יש לו שהות יאמר לעסוק והערב ואח״כ יברך אשר בחר בנו על התורה כסדר הברכות שתקנו חז״ל והא דמברכין לעסוק בד״ת ולא אשר בחר בנו שנתקנה ג״כ על קריאת התורה י״ל כי עיקר היא שאנו למידין תורה שבע״פ ומחדשין חידושי דאורייתא ועמלים בתורה ועב״ח ואין להאריך:

עוד רגע אדבר דע כי ברכת התורה י״א ד״ת וי״א דרבנן וסובר הייתי לומר דב״ה בציבור לכ״ע דרבנן משום כבוד הציבור שהרי כבר בירך בשחרית על ד״ת אלא בא״ר קל״ט סוף אות ז׳ קצת משמע דברכת התורה בציבור נמי ברכה א׳ ד״ת ואיני יודע למה. ומ״מ לו יהיה כן אם שמע אשר בחר בנו ממי שבירך על התורה יצא ידי אשר בחר בנו כל הברכות אע״פ שיצא מוציא אבל קטן וגדול אין הקטן מוציא הגדול ובאות א׳ כתבנו דקטן נמי מוציא כה״ג דע״כ אמרו ב״ה ד״ת בשחרית לבד משא״כ על קריאתה בציבור תקנו משה רבינו ועזרא הקריאה והברכה מפני כבוד הציבור והוי דרבנן. שוב ראיתי בפר״ח קל״ט ס״ח דב״ה בציבור לכ״ע דרבנן דלא כב״ח יע״ש וזה כדברי: