פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תסז:ח

וצוק״ר קנדי״ל עט״ז מ״ש ביורות חמוצות סתם כלים אב״י ונ״ט בר נ״ט הוא עסי׳ תמ״ז מזה ועח״י. ומ״ש צוקר קנדיא שאוכלין בי״ט אחרון היינו הוט צוקר שלא נעשה בו שום בישול באמת הוט צוקר מבשלין בכלים מיוחדים כידוע לאומנין ותולדתו הוא קנים הגדילים בקרקע ומרתיחין במים ומוציאין כעין קמח כן אמרו לי קצת סוחרים. ועמ״א אות ט׳ ולכתחלה נוהגין למכור אפילו הוט צוקר ודיעבד אין אסור ויראה אפי׳ צוקר קנדי״ל שלנו שמבשלין ביורות חמוצות אם שהה אין לאסור בהנאה אחר הפסח כי הוי נ״ט בר נ״ט ואב״י עסי׳ תמ״ז שם. ומ״ש הט״ז דלא אתי לאחלופי היינו כיון שאין מצוי בינינו שפיר חיישינן לאחלופי כמו תאנים מגינתו ולאנ״ד זפרי״ן באות ט׳ וזיי״ן לזה תירץ דניכר הוא ומשונה צורתו:

ואם יש בחה״מ פסח יומא דשוקא וריוח הרבה במכירת הצוקר י״ל דרשאי למכור בחה״מ הוט והעידו קצת סוחרים שאין מערבין בהוט צוקר שום קמח ומ״מ הכל לפי המנהג ובמקום שנהגו איסור אין להתיר בפניהם ובמקום שנהגו היתר מותר. ועכשיו עושין ישראלים הוט צוקר לפסח ועושין קצת שינוי בו דלא ליתי לאחלופי ושפיר עושין ונתקן עפ״י גדול הדור ועפר״ח. ועיין לבוש מ״ש יש מקילין בצוקר קנדי״ל ובי״ט אחרון אין להחמיר בהם כ״כ יע״ש: