פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תסז:יד

אסורה עט״ז עמ״א אות י״ו וח״י וכ״א מזמן לזמן מחזיקין איסור וממקום למקום לא מחזיקין איסור. ובטור מעשה שמלגו כו׳ ואסר רבינו ראב״ן יע״ש ולא הזכיר בקועה והמחבר לשטתיה בס״ט דוקא בקועה הא נתרככה אף בכ״ר במשהו התבשיל מותר ופירוש קודם רתיחה קודם שהרתיחו התרנגולת (לא בצוננין וממקום למקום לא מחזיקין איסור) וכן יש לכוין דברי הט״ז עם דברי המ״א לחלק בין זמן למקום ועיין אות י״ו וי״ז ואי״ה שם יבואר עוד. וכתב הט״ז ואין להקשות הא הוי ס״ס (ט״ס בקצת דפוסים) שמא עתה נפלה ושמא מעוכלת בתרנגולת די״ל בחטה שלימה אף בקועה לא מעוכלת. ומ״ש שמא לא נתחמצה קשה דהא בקועה כתב המחבר והוי ודאי חמץ לדידן וכ״מ באות ט״ו. ואפשר כ״כ לדידן אף נתרככה אסור במליגה אמאי הוי ס״ס ותי׳ דספק חסרון חכמה אין בגדר הספק ומ״מ באות ט״ו התיר למכור לדידן בנתרככה בס״ס כי הא אבל בחד ספק בנתרככה אוסר בהנאה דלא כח״י עמ״ש באות י״ד מזה:

והנה המחבר בס״ט היקל בנתרככה במשהו דספק א׳ בדרבנן לקולא וכאן החמיר בספק א׳ י״ל מזמן לזמן גרע טפי אוקמיה אחזקה דהשתא בלא היו המים בדוקים דלית חזקה דמעיקרא ברורה עי״ד ק״ה בספק כבוש בדרבנן לקולא יע״ש ועוד בקי״א בש״ך אות א׳ במשהו אי אמרינן שאני אומר יע״ש. ולפ״ז אף בשאר בשר הדין כן:

עוד יש לראות בס״ט היקל המחבר בנתרככה דפסק כשמואל ואף בס״ב ספק הוי ה״מ בעינייהו הא משהו דרבנן עמ״א י״ב ואף הר״ב דאוסר דהלכה כמר עוקבא הא לא נתרככה בקיאין ואכתי ספק הוי בדגן בארבא בלא נתרככה אסור וע״כ מטעם ספק דרבנן ולקולא והא קיי״ל בי״ד ק״י בש״ך דין י״ט ובתורת השלמים ל״ב דבר שיש איסור תורה ומצד אחר בא לו ספק דרבנן לחומרא וכמ״ש מהריב״ל בספק טריפה שבשלו בכלים ולאחר מעל״ע אסורים יע״ש ועי״ד סימן א׳ יע״ש וכ״ת ספק פלוגתא קיל מספק מעשה זה להמחבר בס״ט ולהר״ב קשה גם להמחבר קשה מס״ב גם בי״ד כתבנו במחודשים דאין לחלק בין ספק פלוגתא ולומר דסומכין אשאילתות כה״ג דא״כ במינו ברוב כה״ג אסור אפי׳ בלא נתרככה ולא משמע כן מסתימת הפוסקים אם לא הואיל ולא נודע ספק תורה עד שבא דרבנן מקילין כה״ג ועי״ד ק״י בזאב לדיר שיש בהמות רבות ונכנסו מיד אחריו כה״ג צ״ע ושם כתבנו מזה. ואי״ה בסוף הסי׳ ובמ״א יבואר עוד: