פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תסו:ב

מותר עט״ז משמע דגורס זיעת החומה או חמור עמ״א ה׳ לחלק בין כותל אבן לעץ ועפר״ח כאן. ועסי׳ תנ״ג במ״א יו״ד זיעת בהמה דיעבד י״ל דאין מחמיץ ועח״י שם:

והנה ראוי להזכיר כאן כי המעיין בב״ח משמע דג׳ מינים הם מים ומי פירות ותולדה בפ״ע כמו מלח בסי׳ תס״ב וצואת התרנגולים הוי חולדה בפ״ע ואם מים אין ממהרים להחמיץ רק שיעור מיל ועיין לבוש שדומה לחמץ ואסור מדרבנן משמע מי פירות עם מים נוקשה יע״ש ועיין א״ז:

והנה מ״ש תולדת המים כמים ולעיל סי׳ ק״ס ס״י תולדת המים אם ריסק עין דג לנט״י ובי״ד ר״א סצ״ג יע״ש וצ״ע בשומן דג בפסח אי הוי מי פירות כשומן אווז כי לכאורה לאו כללא הוא לגמרי לומר תולדת המים מחמיץ ואין לך אלא מ״ש חז״ל בפירוש והנה מז׳ משקין יש מהן שמכשיר ומקבל טומאה ואין מחמיץ וע׳ פרק עשירי מהט״א ה״ב מי רגלי בהמה לאו תולדת המים ומי רגלי אדם תולדת המים והוא תוספתא עכ״מ שם ובמכשירין פ״ו מ״ה מי רגלי אדם בין גדולים וקטנים תולדת המים ופי׳ הר״ש שם משקין היוצאין מפה הטבעת הא צואת אדם אין מחמיץ ע״ש מ״ז הרעי כו׳ ובר״מ פ״י מהט״א ועח״י. ע׳ במכשירין שם מ״ו וזובו וש״ז מטמאין ומכשירין ובמ״ז חמי טבריה לא מטמאין ולא מכשירין וא״כ צ״ע טובא כי אין ללמוד מהא דמכשירין ומטמאין דליהוי מחמיץ ומה שאין מכשיר שאין מחמיץ וחמי טבריה משמע ודאי דמחמיץ ועשי׳ תכ״ה. ועתי״ט שם מ״ה בחמי טבריה דרך פי האמה יע״ש. תפוחים חמוצים עמ״א תס״ב ופר״ח כאן חומץ אדומי יע״ש חלב האשה הניח הא״ר באות י״ב בצ״ע חלב בצירי הוי מי פירות. ודם וחלב בצירי דהוי מי פירות לחומרא ולא בטל בס׳ או דם דגים ודם האדם היכא דליכא מ״ע: ומי רגלי בהמה עפר״ח וח״י ואי״ה באות ד׳ יבואר עוד.