פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תנז:ה

ואינו עט״ז ולשורפה או להאכילה לכלבים קודם שתחמיץ אין מבערין קדשים בי״ט ערש״י ביצה כ״ז ב׳ ולפררה ולזרות לרוח נמי ביעור הוא. ועוד דמוקצה הוא ואסור בטלטול. ולבטל קודם שתחמיץ אין שלו והכהן אין בידו א״ר ה׳ בשם כל בו וקשה יתן לכהן והכהן יבטלו. ומ״ש לענין הקפה בחלת ח״ל עיין באות ב׳ וג׳ ואי״ה במ״א ג׳ יבואר עוד:

והנה חלת ח״ל קיי״ל דלא בעי ממוקף הא חלת א״י בעינן מוקף אף בזמן הזה ומוקף היינו סמוך לא נגיעה ממש וההוא דעיסה טהורה וטמאה שאני דמקפיד בלא יגעו זה בזה מש״ה בעי חוט בצק ביניהם וע׳ בפי׳ הרע״ב פ״ב דחלה מ״ד וההוא דמ״ח תי׳ בירושלמי דטמאה וטהורה מקפיד יע״ש ועשו״ת הרשב״א ז״ל תתל״ד הביאו הפר״ח כאן ובי״ד שכ״ה ס״ב דמוקף סמוכים וא״צ נגיעה הן חלת א״י או ח״ל ביש בכל עיסה שיעור חלה דצריך גם בח״ל מוקף כבסי׳ שכ״ג בהג״ה כ״ז שרוא״ה שתיהן בבת א׳ שפיר דמי ויש לעיין עיסה עם כרכום ואחד בלא כרכום או פת קיבר ופת נאה שמקפיד על תערובתן י״ל דבעי נגיעה ממש כמו טמאה וטהורה אבל בש״ך י״ד שכ״ו כתב ביש בכ״א שיעור חלה כרכום ולבן אין צריך נגיעה כ״א שתיהן לפניו וצ״ע ועיין תה״ד קפ״ד. ומין ושאינו מינו אין נותנין חלה מזה על זה כמבואר בי״ד סי׳ שכ״ד ס״ב: