פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תנא:כג

או בעירוי עט״ז. לא הבינותי דבריו הקדושים בכאן כי משמעות דבריו ז״ל דמש״ה לכ״ח לא מהני הגעלה שבליעתו מרובה ואין יוצא בהגעלה בשעה מועטת וא״א לשהות הרבה לחוזר ובולע כבסי׳ תנ״א ס״א ומשום הכי עירוי ג״י קים לחז״ל שמפליט ואין בולע ומש״ה עירוי ג״י עדיף משא״כ כ״ח בצונן דבליעה מועטת הגעלה עדיף א״כ אמאי אמרינן שהתורה העידה שא״י מידי דופיו לעולם יגעיל כ״ח ביורה גדולה שיש ששים נגד המים או אב״י ולשתרי כבסי׳ תנ״ב אלא שא״י ע״י הגעלה לעולם וה״ה עירוי כל ששימש בחמין. ולהלכה לדידן אף בצונן כל ששהה מעל״ע לא מהני הגעלה ועירוי ג״י ואין למידין קולא מיי״נ ועש״ך י״ד קל״ה אות ל״ג. ואם כלי חרס חדש שעדיין לא שבע מלבלוע אף לפי שעה בולע הוא עי״ד בט״ז סי׳ צ״ג אות ג׳ ובישן מעל״ע כבוש בולע ולא מהני הגעלה ועירוי וכאן מיירי בישן לפי שעה או דלא קיי״ל כן. וחרס שנתייבש בכבשן הא בחמה דין כלי אדמה יש לו וניתר בהגעלה עמ״א אות ד׳ ומ״ש שם: