פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תנא:יא

להגעיל עט״ז משמע חומרא בעלמא ובא״ר אות ח״י דיעבד סומכין אדיעה א׳ ועפר״ח החמיר ובשם הרמ״ע מפאנ״ו ז״ל באם שימש תוך מעל״ע בכ״ר או ע״י אש צריך ליבון ובא״י יש שמיקל ועיין ע״ש כ״כ. וקערות דסגי בכ״ר אף לפעמים כופין על המחבת ובסי״א יש מחמירין במחבת וכן המנהג מ״מ כולי האי לא מחמירין בקערות ועמ״א למ״ד ואי״ה שם יבואר וי״ל הבליעה שבהן פ״א מכ״ר או ע״י אש להיכן הלך בשלמא המחבר בתמ״ז ס״י דנט״ל בפסח שרי א״ש דהולכין בתר רוב תשמיש ופ״א תו אב״י וכה״ג ל״ג אטו קדירה ב״י דהולכין אחר רוב תשמישו וגם ע״ז קשה קצת דנט״ל דיעבד שרי לא לכתחילה ועיין ע״ז בכלי מדין לא אסרה תורה אלא ב״י ולמ״ד אין מבטלין איסור ד״ת קשה הא נט״ל מטעם ביטול ורק דיעבד שרי י״ל בכמה גוונים אבל להר״ב דמחמיר בתמ״ז נט״ל ומשהו ואף דיעבד אוסרין המאכל ואף בה״מ וכן נוהגין מורי הוראות (לבד למכור שיש לצדד כמ״ש בת״ן במ״א י״ב) א״כ ראוי להגעיל מדינא קערות בכ״ר עכ״פ ודיעבד צ״ע. וכלי שתייה דמתיר הר״ב דיעבד בשטיפה דלא מצוי כלל ולא חיישינן שמא בחמין ומדלא הגיה הר״ב בקערות דיעבד בעירוי ש״מ דיש להחמיר. וראיתי יש אופין בקערות בדיל עוגות בתנור גרוף ומגעילין בפסח אמרתי שאין תקנה שצריך ליבון ובדיל ניתך אמרו דבר חדש הוא והנה מבואר במ״א כ״א ומה לי אגנות או קערות וכי תימא אגנות אופין תמיד וקערות רוב תשמיש עירוי מ״מ לכתחלה ודאי ואף דיעבד והא ודאי תנור גרוף תשמישו ע״י אור הוי ואי״ה במ״א שם יבואר. ואם נתערב קערה זו בשאר י״ל דלא הוי דשיל״מ דא״א בליבון בטל הוא ובתמ״ז אות מ׳ במ״א כתבנו מזה:

עוד יש לחקור כי מניחין בקערות קרעפלי״ך וכדומה מכ״ר וגם על הטעלי״ר ובי״ד צ״ד בגוש יש מחמירין וא״כ אף טעלי״ר יש להגעיל בכ״ר דוקא ומיהו אף שאין מעלה רתיחות והוסר מאש משא״כ קערה לפעמים על האש בעינן על האש ומעלה רתיחות: