פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תלח:ב

אבל עט״ז כ״ה בר״מ ז״ל בה״ט אם לא מצא כלל בודק דלא ס״ל כר״ז החילוק בעכבר בשר לא משיירא ולחם משיירא אלא כרבא וה״ה תינוק רק ביש מקצת פירורין חזקה כו׳ וכדי כל הככר התבאר באות א׳ וי״א דוקא כל הככר והיינו נכנס מיד אחריו ברגלים לדבר כמ״ש התוס׳ והיינו לרשב״ג עב״ח וכמ״ש הטור בתל״ט אבל להר״מ שם פסק כרבי יע״ש אפשר א״צ מיד ולפ״ז המחבר לישנא דרבא נקיט וכוללם יחד ובין מקצת או כל הככר א״צ מיד והבן ובבטלו להתיר נמי הכין הוא ועמ״ל וח״י בתל״ט ח׳ ובמ״מ משמע קצת שאין כן ואי״ה בתל״ט יבואר:

ועי׳ ע״ש באות א׳ בתינוק ולא בטלו צ״ע ובח״י אות ו׳ הביא ראיה מתוס׳ ד״ה מפני דאי בטלו גם רשב״ג מודה וכתב שהוא ראיה ברורה יע״ש וי״ל התוס׳ מפרשים פלוגתא כמו דפירשו ד״ה על ומ״מ לענין דינא אף בלא ביטל בתינוק להר״מ במקצת ולהטור כדי כל הככר וכפי מה שנתבאר. וע׳ א״ז ב׳ הנ״ץ והפר״ח הסכימו לדיעה א׳ ובאמת בכ״מ הלכה כדיעה א׳ וכבר כתבנו מה שי״ל הפי׳ בדיעה א׳:

עי׳ דרישה גורס בשם מ״ו ככר בפי״ו ובכל הגי׳ שלפנינו בידו ולכאורה נראינו אוכל ומצא מקצת פירורין כ״ע מודים דא״צ בדיקה ובידו אז מחלוקת ובראינו אוכל אפשר אף בלא מצא כלים א״צ בדיקה דמסתמא אכל כולו: