פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב מג:ה

חולצן עט״ז כתב הטור כתב כלשון המחבר דוקא קבוע וכרב אחא ורי״ף ורא״ש שלא גורסין קבוע בב׳ ברייתות מ״מ סוברים דב״ה ור״ע חולקין על ב״ש וסברי דא״צ ד״א ורבי מייאשא הלכה כו׳ כב״ה ור״ע וא״כ א״צ ד״א אפילו בקבוע והטור חשש לאידך ברייתא בסתם כו׳. והנה יש תבלין לדברי ט״ז דהרי״ף גורס ת״ר (הוא התניא אידך) חולץ ברחוק ד״א ונכנס אלו דברי ב״ש כו׳ והשמיט הא דיניחם בחלון הסמוך לרשות הרבים ובגמרא י״ל דפליגי אי במניחם בחלון ברה״ר ולא יכניסם ב״ה אמר מכניסן ולא יניחם ברה״ר משא״כ לרי״ף לכאורה ע״כ הפלוגתא בין ב״ש וב״ה אי חולצן ברחוק ד״א ואי קשיא כיון דרי״ף ורא״ש לא גרסי קבוע (בתניא אידך) א״כ מאן נימא דברייתא דלעיל לאו הלכתא ניהו ודאמר לך מני ב״ש הוא דלמא ב״ה ור״ע בקבוע איירי וכרב אחא לעיל ותניא אידך באין קבוע ולכך א״צ לחלוץ ברחוק ד״א וכרב אחא י״ל דסובר דא״כ מ״ט דב״ש באין קבוע ודאי סברא דא״צ ד״א לחלוץ ולא יחלוק שום אדם בזה. ועל המחבר קשה בתלת. א׳ מאי איריא קבוע אפי׳ עראי ועתה קבוע חולץ. ב׳ מאי איריא צרכיו אפי׳ להשתין נמי חולצן ברחוק ד״א כמ״ש בס״א ואקבוע קאי כמ״ש המ״א וט״ז ג״ד. ג׳ במ״ש גוללן ברצועו״ת שזה פירש׳י שם ד״ה גוללן וסובר כב״ה כמ״ש ד״ה ואוחזן בימינו שלא בבגדו אבל לדידן דקי״ל כר״ע י״ל גוללן בבגד ועיין נ״ץ ס״ד. גם מ״ש שיש תבלין לדברי ט״ז מרי״ף דב״ש וב״ה פליגי רק אי צריך לחלוץ ברחוק ד״א דמשמע דלב״ש נמי רשאי להכניסן בידו א״כ מאי האי דאמר ע״כ דאמר לך מני ב״ש הוא הרי בהדיא דלב״ש בהכרח אסור להכניסן לבה״כ א״כ מנ״ל דפליגי בתרתי ואימא ב״ה ור״ע נמי סוברין חולצין ברחוק ד״א וצ״ע: