פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תט:ד

בתוך עט״ז וכ״מ מפירש״י ז״ל עירובין ל״ה א׳ עלה דרבא כו׳ ואף גלגל במזיד הוי עירוב ואי לטעם הב״ח דוקא בשוגג. והלכה כב״י בזה. וי״ל א״כ מה איריא נתגלגל אף לכתחלה יכול להניח לסוף ב׳ אלפים וד״א הפת ויהיה עירוב וע׳ סי״א. ובב״י שם נתן עירובו ברה״י והוא ברה״ר תוך ד״א הוי עירוב דהוא ועירובו במקום אחד אע״ג דאסור ליטול העירוב ומשמע ד״א שלימות בינו לבין העירוב שפיר דמי וה״ה כאן ול״ד לשצ״ו ביצא והוא באמצעו יע״ש: