פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שצז

כרגלי עט״ז רש״י ביצה ל״ח א׳ משמע פטם נמי אף שעירב הרועה לצ״א יכול אף בן עיר אחרת להוליך למקום שירצה ושור רועה שאין פטם כרגלי אותה העיר רק אלפים משמע אף א׳ עירוב אין לו רשות רק אלפים היינו כרוב אנשי העיר עא״ר אות ט׳ בשם ע״ק משמע דהולכין אחר רוב בני העיר ואף הרועה גופא אין יכול להוציא נגד רוב העיר יע״ש אבל הע״ש בשם הר״ן ז״ל משמע כ״א רשאי להוליך כפי מה שעירב דבדרבנן יש ברירה יע״ש וצ״ע ואי״ה במ״א ו׳ אבאר עוד:

כרגלי שניהם עט״ז ערש״י ל״ז ב׳ משחשיכה י״ל ג״כ ביה״ש עיקר קניית השביתה ביה״ש הוא ול״ש הוברר דכ״א יונק מחבירו וא״א לומר הוברר אבל מטעם שמעורב מחלק חבירו בשלו י״ל דבטל המועט ברוב ובפרט בלא הוכר מעולם ועתו״ש למ״ש א״ש:

כרגלי השואל עט״ז כל שאמר לו להשאיל אע״פ שלא משך ולא קנה בהגבהה ברשותיה דשואל קאי מע״ש ועי״ט ביצה ל״ח א׳ וברש״י שם: