פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שצו:א

יש עט״ז כתב דלפ״ז הרי״ף פוסק כר״א דמתני׳ מ״ה ד״א והוא באמצען וברא״ש מ״ח א׳ משמע דהרי״ף פוסק כת״ק דריש מי שהוציאוהו ד״א והוינו כר״י יברור לו כו׳ גם הב״י הוכיח דהטור לא ס״ל כהרי״ף באמצען מסי׳ ת״ה הקשה דאדרבה משם לכאורה מוכח דס״ל דיכול לילך לתוך התחום רק דלא להיות כבני העיר דהבלעת תחומין לאו מילתא או לחלק בין שוגג ואונס ובין רצון ומזיד ועב״ח ופרישה וע״ש ע״כ הגירסא בטור דהוא באמצען אחר דברי הרז״ה ז״ל שכ״כ שם והוא באמצע יע״ש וקמ״ל דל״ת ח׳ על ח׳ הרשות בידו או ד׳ מכאן וד׳ מכאן או רשות לברור כל הח׳ מצ״א קמ״ל דאין ברירה בזה. וקשה לי מ״ש המחבר לקמן בת״ה להיות כבני עיר משמע הא יכול לכנוס עכ״פ ב״א או אפשר ד״א רק שאין כבני העיר וסיים ואין לו אלא ד״א מעמידת רגליו ולחוץ שזה יורה כר״י ובירר לו אל עבר פניו כמ״ש המ״מ פכ״ז מה״ש הי״א ועמ״א לקמן א׳ וכר״מ ז״ל לא כתב להיות כבני העיר ולכאורה זיכה רבינו המחבר שטרא לבי תרי ואחז החבל בתרין ראשון וי״ל דלשיטתיה דכבני העיר ל״ד והעיקר דלא יכנוס אף אמה ג׳ וצ״ע ואי״ה בת״ה ות״ט במ״א א׳ וט״ז ד׳ יבואר עוד: