פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שפ:א

לך עט״ז הר״מ ז׳ל פרק שני דעירובין ה״ב ועב״י ומ״מ ובר״מ שם לך לך ולך ג״פ בשלשה דרין יחד שי״ל רוב משא״כ א׳ לשנים לכ״ע י״ל די שיאמר לכולכם ובש״ע כתב לך ולך ב״פ ומיהו זה לשון הטור בד׳ וה׳ כו׳ כאילו אמר לך ולך כו׳. וי״ל כי המחבר סובר דהלכה כי״א כי הביא רק לשון הטור וכתב וי״א שאין מפורש רק בטור יע״ש אי״ה ארשום בכללים. ומ״ש בנוסח ר״ה י״ג כ״ל וי״מ כל או כולו והוא קיים הגירסא להר״מ ז״ל כמ״ש ג״פ לך ולך ולך שלא נפרש רובו ככולו. ודברים ראוים למי שאמרן. ודע אם עומדי׳ רק מקצת בני החצר ואמר הריני מבטל לכולם י״ל כ״ע מודים דלאו מבוטל רק למה שעומדי׳ שם עמ״מ שכתב אם היו עומדים כולם כו׳ לכולכם וי״ל בין כולם לכולכם: