פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שסה:א

מצדו עט״ז. מ״ש במה שנשאר עמ״א א׳ עירובין ה׳ א׳. ומ״ש לשון הרמב״ם ז״ל פי״ז מה׳ שבת הי״ז דלא מחלק בין בקעי רבים אפ״ה כל שנבאר פס ד״ט מצדו בעשר אמות א״צ תיקון אבל הטור פוסק דבקעי רבים אף שיש פס ד״ט צריך תיקון שם ע׳ עירובין ו׳ א׳. ולשון המחבר קשה קצת דהיל׳ל בסעיף א׳ והוא דלא בקעי רבים ותו לא ולבוש שינה מלשון המחבר וכתב כעין לשון הטור מבוי שנפרץ מצדו כו׳ יע״ש והמחבר והר״מ ז״ל נקטו לשון הגמרא מצדו כלפי ראשו. והב״י הקשה אמ״ש הטור עוד חלוקה נפרץ מראשו בד״ט והשמיט המחבר והיינו משום דבעירובין ו׳ א׳ מוקי בקרן זוית דפתח בזוית לא עבדי הא בראשו לא בקרן זוית א״צ תיקון בעשר כההיא דסי׳ שס״ג סל״ד מבוי רוחב כ׳ מרחוק כ״א מכותל ופס ג״א (מ״ש פס אמה ומחצה לכאורה ט״ס) וע׳ תוס׳ ו׳ א׳ ד״ה אחד זה כו׳ ותירץ הט״ז דבראשו בקעי רבים וכן תי׳ הב״ח ומ״ש התוס׳ מעירובין יו״ד בשס״ג סל״ד התם בתחלה קיל טפי כן תי׳ הב״ח ג״כ בתי׳ הב׳ והגמ׳ דמוקי בזוית למאי דלא אסיק אכתי בקעי רבים עב״ח. ובשס״ג סל״ד אע״ג דבקעי רבים מ״מ בתחלתו קיל מסופו לענין זה כמ״ש הט״ז וע׳ עולת שבת בזה. וע׳ לבוש כתב דלא בקעי בני רה״ר משמע לכאורה דלא כרש״י מקום מטונף אפשר דקשיא ליה משס״ג סל״ד. והט״ז ומ״א ג׳ פירשו כרש״י דבקעי רבים בני המבוי אף פתוח לכרמלית י״ל דמבטל לפתח וצריך תיקון שם ויראה דבתיקון לחי או קורה שם סגי: