פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שנב:ב

גוללו עט״ז עירובין צ״ח א׳ פריך אסקופה רה״י וקמה רה״ר כו׳ ולא מד״א ברה״ר אלא הא דלא מוקי ר״י התם ורבה (או רבא כפי הנראה שי״ג כן עיין רא״ש) בכרמלית משום דמשמע להו מתני׳ סתמא אפילו נתגלגל חוץ לד״א דלא כברייתא ומש״ה צ״ל באסקופה הנדרסת. ומיהו י״ל דמש״ה לא מוקי כן דא״כ מאי איריא כתבי קודש לרבא דל״ג גזירה לגזירה אבל למ״ש הר״ב בהג״ה בשאר דברים אסור אפי׳ לכרמלית ועב״י א״כ אמאי לא מוקי כן ש״מ משום דמתני׳ משמע אף חוץ לד״א ומיהו י״ל דלא מוקי כן אסקופה כרמלית דקשה אכתי דלמא מעייל מרה״ר לרה״י ולמה ס״ל תי׳ א׳ אסקופה ארוכה דלרבא גזור אף שתי קומות ותי׳ ב׳ כבן עזאי לא קיי״ל כן עיין ברא״ש. והא דלא מוקי קמה כרמלית דא״כ אדמפליג בין אסקופה לגג לפלוג באסקופה גופה ש״מ דסתם אסקופה כרמלית או נדרסת. והקשה הט״ז על הט״ו אמאי לא סיימו בנדרסת דוקא וכמ״ש הר״ב ועל הר״מ ז״ל פט״ו מה״ש הכ״א דמוקי כאביי וע״כ כתי׳ א׳ אסקופה ארוכה ואמאי לא הזכיר זה. ואפשר דפסק הר״מ ז״ל כברייתא חוץ לד״א לא וזה דלא כרבה (או רבא) וכי היכי דליהוי סתמא דמתני׳ כהלכה בהכרח לא חיישינן לקושיא א״ה ולא חיישינן דלמא מעייל מרה״ר לרה״י רק חיישינן דמעייל למקום שעומד שם דקיי״ל כרבא דאפי׳ ב׳ קומות ל״פ כמ״ש הרא״ש ז״ל בשם הרז״ה ולא מהני אסקופה ארוכה ועמ״מ שם:

עיין בתוס׳ שם צ״ח א׳ ד״ה הכא דאסור לפרוס בגד יע״ש: