פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שמ:ג

לרשום עט״ז ל״ד באויר ה״ה על השולחן ודף נגוב שאין רישומו ניכר כלל שרי לכתחלה אם רוצה לרמוז שיבינו מה שהוא רוצה והביא לשון תה״ד סי׳ ס״ג והוא מ״ש המחבר כאן משקין על השולחן הא שולחן גרידא בלא משקין ואין שם אבק וכדומה דשרי וה״ה בחמאה ושומן רק קצת אסור לרשום בתוכה צורת אותיות מדרבנן ואין חייב חטאת דדבר שאין מתקיים הוא וע׳ פרישה וה״ה לרשום על החלון זכוכית בימי הקור שהם לחים מקור דאסור ועמ״א אות ח׳:

מ״ש המחבר יש ליזהר במשקין על השולחן או באפר נגוב תה״ד בשם א״ז ע׳ באר הגולה ז׳ ובשבת ק״ד ב׳ במשנה במשקין ומי פירות ואבק דרכים פטור י״ל על הנייר וכדומה הא על השולחן דגם לפי שעה אין ניכר כ״כ אפ״ה יש ליזהר ואבק דרכים פירש״י ז׳ל טיט ובל״א בעפר נגוב י״ל אפי׳ אפר קמ״ל דאסור ועתו״ש ע׳ חה״ר שבת דף ק״ד הביא ירושלמי שם כמה דינים מענין כתיבה:

ואותן הכותבים דבר סתר בנייר עם חלב שנחלב ולא נתבשל עדיין ונבלע בנייר ואין רישומו ניכר וכשבא לחבירו נותן אותו אצל האש ושלהבת ומתחמם וניכר הכתב ההוא (ע׳ בירושלמי כעין זה) אם עשה כן בשבת י״ל דחיוב חטאת ליכא ומ״מ מדרבנן אסור דדומה לכותב וכ״ש במקום שיס״ב י״ל אפילו נייר חלק בלי שום משקה יש בו לחלוחית מים וכסיכתא לאתונא דמיא וח״ש אסור מ״ה אם אין בו שיעור משקין בבישול. והבן זה: