פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שמ:א

המוחק עט״ז דאין חייב אלא המוחק וגורר דיו של נייר כדי לכתוב במקום הגרר ב׳ אותיות דחייב על המעשה עם המחשבה וכ״ה במשנה אבות מלאכות המוחק ע״מ לכתוב ב׳ אותיות וע׳ ע״ש והיינו מוחק ומתכוין שיהא ראוי אימת שירצה לכתוב ב׳ אותיות לא שיתכוין שיכתוב בשבת וער״מ פי״א ה״ט הובא במ״א זיי״ן המוחק ע״מ לקלקל פטור הא מוחק שלא לקלקל רק שתהא ראוי לכשירצה לכתוב ב״א חייב כאמור ואי״ה שם יבואר כותב ע״מ לקלקל העור חייב שלכאורה זה לר״י משאצ״ל ויראה מוחק ע״מ לכתוב אות א׳ להגיה הספר חייב ע׳ ירושלמי פ׳ כ״ג ובגמרא ק״ד ב׳ ובר״מ ז״ל פי״א ה״ט כתב אות אחת והשלים בה את הספר חייב ה״ה מחק וגרר שם כדי לכתוב אות א׳ להשלים הספר חייב דמ״ש במשכן היו עושין כן:

יראה לי ליקח טבלא שחורה וכדומה ולבנה שתהא לבנה לכתוב עליה בדיו וכן להיפך אם יש במקומו לכתוב ב׳ אותיות חייב דמ״ש מוחק דיו שלא היה כתב כלל ע״מ לכתוב ב׳ אותיות חייב אע״ג במשכן מחקו אותיות מ״מ עיקר הוא מחיקה ע״מ לכתוב דאות בטעות כמאן דליתא וכדיו דמי עב״י ולבוש וע׳ ברא״ש א״כ הלוקח טבלא או קלף שאין יפה לכתוב כך ומשחרו יפה או להיפוך כדי לכתוב ב״א חייב דעיקר החיוב על מלאכת מחשבת ובטור המטשטש בדיו י״ל כך. ומ״ש הב״ח דחייב צ״ע דאינו לא מוחק ולא כותב דכתב ממילא איתא ואפשר איסורא דרבנן גם טילטול מוקצה השעוה ואם יש עכו״ם באות א׳ אומר לעכו״ם לגרור וב׳ אותיות צ״ע ולהוציא אחרת י״ל יקרא הטעות בע״פ שאין זה ס״ת חסירה עסי׳ קמ״ג ובשו״ת מקום שמואל סי׳ ג׳ הסכים והביא בשם כמה שו״ת שאין להוציא אחרת ועסי׳ ל״ב וקמ״ג ואי״ה במ״א ובאות שאחר זה יבואר עוד: