פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שכה:ג

יש עט״ז מיירי ברוב העיר עכו״ם ופת פלטר שרי אפ״ה י״א משום מוקצה או נולד או שמא יאמר לעכו״ם לעשות במידי דאכילה גזור טפי ול״ד למילא מים לבהמתו ועמ״א אות ט׳ ואי״ה שם יבואר. ועסי׳ תצ״ז במ״א י״ז דאין הכין בשל עכו״ם היינו מוקצה מדעת אבל מוקצה כי הא אף בשל עכו״ם אסור כמו מחובר וצידה דאסור אף צד עכו״ם לעצמו כמ״ש ס״ה ויש מתירין מחלקין בין צידה ותלישה לכאן עט״ז ד׳ יע״ש ועמ״א תקי״ז ב׳ דשם סתם המחבר בקמח שאפאו עכו״ם אפילו נטחן היום שרי בי״ט א״כ כ״ש שבת ולמה החמיר כאן באין שעת הדחק ע״כ תי׳ דהמחבר סובר הטעם לאסור שמא יאמר לו ובחנוני ל״ג (דבלא״ה עושה למכור) א״כ פת בע״ה בלא״ה אסור לישראל. ומ״ש המחבר לצורך ברכת המוציא א״י פירושו דבשבת חייב לאכול כזית פת אף שיש לו דברים אחרים עסי׳ קפ״ח מ״א ט׳ וא״כ מה ברכת המוציא שייך כאן ואפשר משום לחם משנה כ״כ בליל שבת ושחרית דבעי לחם משנה חשיב נמי שעת הדחק ומ״ש רוב הלוקחים עכו״ם כ״כ בתקי״ז ב״ג דבתר רוב הלוקחים אזלינן וכמ״ש בי״ד אזלינן בתר רוב הלוקחים יע״ש ובא״ר שם: