פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שכ:ד

מתבטל עט״ז הב״ח כתב אם נתנו אבל מדמדמה לשלג וכתב כן המ״א אות ה׳ והט״ז הקשה דודאי ליתן לכתחלה בשבת להתבקע אסור מדרבנן דהוי כמפרק לאחר יד וא״כ נאסרו הענבים כשי״ח ס״א המבשל אף בחמי טבריה כו׳ והענבים ניכרים אז היוצא אפי׳ באלף לא בטל ול״ד לשלג התם רק כבירא מים או נולד וכל שמעורב שרי משא״כ כאן. ודשיל״מ לא הוי דלא היה ניכר מעולם ומשמע דבעי ששים כדין לח בלח במינו אף בדרבנן בעינן ששים ולא אמרינן קמא קמא בטל עי״ד ק״ט ומ״ש בפריי שם: