פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שטו:ח

כל עט״ז עיין ש״א סעיף מ״ם ולקמן אות י״א והיתרא דברייטל שאין מכוין לצל מש״ה שרי בלא מחיצות הא מכוין לצל אהל לחוד אסור ועיין אות ד׳ מזה יע״ש:

אמר הכותב באות א׳ כתבנו קצת מדיני אהלים וכאן עוד רגע אדבר. דע דאהל קבוע חייב חטאת ואהל עראי פטור אבל אסור גמרא שבת קל״א א׳ מנקיט אביי חומרי מתנייתא ובר״מ פכ״ב הלכה כ״ז חט״ל ל״א יע״ש ומהו אהל קבוע ואהל עראי הנה אם מניח סדין על ד׳ קונדסין וקושר שם או בלא קשירה שיהיה שם לזמן מרובה זה הוי אהל קבוע וחייב חטאת והיינו כל שיש בו רוחב טע״ט. ואף תוס׳ אהל קבוע חייב חטאת ואף מחיצה מהצד קבוע אפשר טע״ט חייב ועסי׳ שי״ג במ״א אות ז׳ וכאן א׳. אבל אם אין קבוע רק לזמן מועט הוי אהל עראי ואסור מדרבנן ותוס׳ אהל עראי שרי מדרבנן. ואמנם אהל קבוע פחות מטפח י״ל לכ״ע ר״ל בין הרי״ף ור״מ והרא״ש בקל״ח א׳ מודים דפטור אבל אסור דהוי ח״ש דעכ״פ מדרבנן אסור ואהל עראי בפחות מטפח י״ל לכ״ע מודים דשרי דבדרבנן לא גזרו כולי האי והיינו אם נאמר ח״ש בשבת מדרבנן אסור לא מן התורה הוי גזירה לגזירה ושאני בשר עוף בחלב וכדומה דאף ח״ש אסרו אטו ח״ש בשר בהמה כר״י לגבי ר״ל. ואם נאמר ח״ש בשבת ג״כ מ״ה אסור נאמר באהל עראי דרק נראה כבנין כל פחות מטפח לא נראה ולא אסורה וראיה מסי׳ נ״א ש״א סעיף מ״ם וגמרא שבת קל״ח ב׳ טפח דוקא הא פחות שרי לכתחלה ואם שהר״מ ז״ל פכ״ב הל״א לא הזכיר טפח הרי הרי״ף והמחבר בש״א הזכירו טפח ופליגי הרי״ף ור״מ עם הרא״ש בפירושא דכילה דרי״ף ור״מ סוברים כילה הוי אהל קבוע לזמן רב וכילה פטור אבל אסור באין טפח אבל הרא״ש ורש״י סוברים כילה הוי אהל עראי לא קבע ואף שיש טפח לכתחלה אסור הא אין טפח אף לכתחלה מותר באהל עראי וכילת חתנים לרי״ף קיל משאר כילה דמתוקנת לכך הוי עראי משא״כ שאר כילה ועיין ר״ן שם וברא״ש ואי״ה במ״א אות יו״ד יבואר עוד אי״ה. ועיין לבוש ס״ט כל אהל שיש בגגו טפח אהל קבוע וכל שאין טפח אהל עראי הוסיף גג טפח קבוע והמחבר לא הזכיר זה רק העתיק לשון הר״מ ז״ל פכ״ב הכ״ט ומסתימת הלבוש משמע דגג טפח ואין טפח תליא מלתא ואינו כן כי באהל קבוע אז בטפח חייב ואין טפח מקרי עראי אבל באין קבוע אף טפח פטור אבל אסור כדאמרן וי״ל וצ״ע:

ולפרוש וילון לפני המטה בשבת לתשמיש המטה בפני נר או ספרים אם דק ונראה מתוכו אסור ואם עב הוי כיסוי כיצד יעשה יניח הישן שם וגם החדש דהוי תוס׳ אוהל ובמ״א ג׳ כתבנו דצריך קשירה למטה ולא ראינו מי שעושה כן וצ״ע: