פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שיד:ט

אבל עט״ז יש לי בכאן הרהורי דברים והנני פורטם:

שאלה הא דבקרקע לא מפקיע אם מותר ע״י עכו״ם לדבר מצוה ליטול אתרוג וכיוצא גם פתח שאין עשוי להכניס~ו~ ולהוציא בקרקע אי הוי ד״ת או לאו גם כלי המחזיק מ״ם סאה דהוי כאהל אי בעינן אמה על אמה ברום שלש כזאת הצורה דוקא או אפילו בע״א כל שמחזיק מ״ם סאה:

תשובה בקוצר הנה רש״י עירובין ל״ה א׳ ד״ה ובעי דחותמת שבקרקע דרבנן דפתיחת דלת בעלמא היא יע״ש משמע דרבנן הוי וע״י עכו״ם לדבר מצוה שבות דשבות שרי ובתוס׳ שם ד״ה בעי י״ל דכה״ג הוי ד״ת ומיהו משמע ומודו לרש״י בעיקר הדין ובב״י הביא דברי תה״ד סימן ס״ה ושם כתוב לאמר על דף התנור המוזכר כאן וז״ל דחותמת שבקרקע ל״ש סתירה ד״ת היכא שאין עושה אלא פתחא בעלמא י״ל כרש״י אבל לעשות ממש פתח לנקוב חור לפתח אף דאין עשוי כ״א להכניס לחוד או להוציא לחוד י״ל בקרקע הוי ד״ת כמ״ש המ״א ג׳ וכאן כיון דכבר עשוי הפתח ופותח הדף בנין גרוע או מפקיע החבל הוא דהוי דרבנן ולענין אהל אף שאין עשוי כתמונה זו י״ל אמה על אמה ברום שלש כל שמחזיק מ״ם סאה הוי אהל ויראה דמ״מ בעינן שיהא גגו טפח הל לא״ה אעפ״י שארוך וקצר לא הוי אהל ועסי׳ שט״ז. וצ״ע:

גם קשיא לי הא בס״ד ברז״א נגד השמרים כיון דעשוי להוציא כל שעה לא הוי קיים וי״ל תרתי בעינן סתירה גרוע ואין עשוי לקיום עיין לבוש: