פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שיג:ג

אא״כ עט״ז רש״י עירובין ק״א א׳ במשנה הביאו הב״י וכנראה מרש״י שכתב מש״ה נקיט לה מוקצה שאין נכנסין תדיר ואין בע״ה חושש לעשות דלת כראוי היינו עיקר הטעם דאסור הואיל ואין לה צורת דלת ממש מיחזי כבונה ולא תליא במה שאין נכנסין תדיר אלא אורחא דמילתא הוא וא״כ פקק החלון אף סותם לימים הרבה שרי לרש״י ודלת אלו גרע מפקק החלון והלכתא נינהו (עתו״ש ולמ״ש רש״י דלא כרז״ה ויש לחלק עוד בין חלון לאלו ע׳ ברמב״ן) ודלת שבמוקצה אף לזמן קרוב אסור ובר״ן כתב משום מוקצה וצ״ע קצת יע״ש ולהראב״ד חלון לזמן מרובה אסור ודלת שבמוקצה לזמן מועט שרי ופליגי בתרתי והמחבר פסק כראב״ד ז״ל וכתב זה לאפוקי מב״ח שכתב רש״י ג״כ כראב״ד והשמיט הב״י מרש״י מלת אלו שאין נכנסין תמיד הא הב״י העתיקו לעיל מיניה וכוונת רש״י דמשום שאין נכנסין לא מגרע גרע רק אורחא דמלתא דמש״ה אין עושה דלת כראוי בצורתה וכשסותמה נראה כמוסיף על הבנין יע״ש בזה. ע׳ באות שאח״ז אי״ה: