פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שיג:א

מ״ש המחבר והוא שיחשוב עליו מע״ש לסותמו בו יש לי בכאן פירוש א׳ והנני מבאר אותו בעזה״י אמר המר והנאנח הב״ח ז״ל כתב דמחשבה משום איסור טילטול וקשור א״צ מחשבה והעמיס זה ברש״י שבת קכ״ו א׳ עשה כלומר דאסרי רק באין קשור יע״ש. והנה רש״י ד״ה והוא סיים לכ״ך וכ״כ הר״מ ז״ל פכ״ב ה״ל לכ״ך ובר״ן פי׳ מתוקן תורת כלי דוקא או שימש מבע״י ואפ״ה פירש בין קשור דאפילו קשירה לא צריך כפירש״י ומנלן הא בשלמא אי מחשכה שפיר בקשור א״צ זה דעדיף ממחשנה אלא י״ל כוונת רש״י כמ״ש הסמ״ע בח״מ ע״ב אות ז״ח בין בין נקטי זו ואצ״ל זו שאין פשוט בראשונה ובכללים קטנים שלי אות י״ז כתבנו מזה וא״כ בין קשור ואין קשור הוי לא זו אף זו לכן פי׳ דקאי אדר״א א״ש דנקיט בראשונה עיקר הפלוגתא ולזה עשה כלומר. והנה רש״י שם מפרש מחיצה אין שייך כלל אהל עראי ומש״ה הוכרח לפרש במחיצה קבוע גרע טפי א״כ י״ל לרבנן מתוקן בעינן להוציא מידי בנין אוהל דעראי ולא סגי במחשבה לחוד אבל התוס׳ שם ד״ה הכל כתנו דמחיצה היכא שמתירה יש בו אוהל עראי ומוסיף אוהל שרי לרבנן בלא שום תיקון וכאן רק מוקצה ואיך שיהיה בש״ע מחשבה הטעם משום מוקצה ולפ״ז אם היה כלי דף העורכין עליו מלאכתו לאיסור אפ״ה לצורך גופו שרי א״צ שום מחשבה ולכאורה משמע כר״ן ורש״י דאל״כ למה הוזכר בכאן והוא שמתוקן דאין תלוי בבנין כ״א במוקצה ובר״מ הזכיר זה פכ״ב ומוקצה מקומו בפכ״ה וכ״ו. ומחשבה לסותמו בו ל״ד אלא אם הכין לאיזו דבר שיהיה במחשבה סגי. וע׳ לבוש בכאן מ״ש ואפי׳ להוסיף מעט אסור לא הבינותי כעת ובמ״א א׳ אי״ה אבאר:

אפילו עט״ז עב״י ובא״ר אות ד׳ בב״י משמע מסקנא דביש גלוסטרא א״צ קשירה כלל שרי אלא בש״ע פסק כן דאף ביש בראשו גלוסטרא כעין קשור בחבל דק עכ״פ אז שרי ובעירובין ק״א ב׳ כ״פ באינו נוטל באגדו היינו קשור בחבל ד״ק אם יגביה כך נפסק החבל ר׳ יוסי מתיר ולא אמר מותר רבותא כ״פ באין קשור כלל כחה דהיתרא ועוד דהלכה כר״י ש״מ קשור כחבל דק עכ״פ בעינן ויש חסרון תיבות בט״ז וצ״ל כ״פ באין ניטל באגדו ולא אמר כ״פ באין קשור וע׳ נ״ץ ואי״ה במ״א יבואר: