פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שיא:י

פירות עט״ז העלה דאין חילוק בין אוכלין לשאר דברים וגם באוכלין אם דעתו בבירור שלא יקח בשבת משם הוי בסיס ובאות ז׳ כתבנו דבסיס דוקא מה שמונח עליו לא מהצד וצנון ממעלה למטה אף בבירור שיניחם כל השבת לא הוי בסיס והיינו שהאמהות מגולים הא מקצת עלים מגולים הוי בסיס ופגה שטמן בתבן מקצת מגולה נמי הוי בסיס אם מקצת שטחיי מונח עליה עפר ותבן מוקצה ומ״ש מהרש״א ז״ל שבת בקכ״ב א׳ בתוס׳ ד״ה פגה דאם מקצת מגולה נמי הוי בסיס כה״ג מיירי והתוס׳ לשיטתם עירובין ע״ז ב׳ ד״ה מקצת כמו עלים מגולה שרי לרבנן דבן תדאי ה״ה מקצת פגה כה״ג לא הוי טלטול מהצד לדידהו והבן זה. והתיר לטלטל מנורה שהודלק באותו שבת לטלטל מהצד כשצריך למקומו ע״י טלטול מהצד דאף שהמנורה ביה״ש היה אסור לטלטל אף לגופו ומקומו דהוי בסיס ביה״ש המנורה לשמן האסור וכמ״ש באות ה׳ ומיגו דאיתקצי ביה״ש איתקצי לכולי יומא ול״ד למעות שע״ג כר דביה״ש נמי אי בעי מנער ליה משא״כ בשמן המנורה דביה״ש א״א זה מטעם כבוי ועוד נר שבת חובה מ״מ טלטול מהצד לצורך דבר המותר שרי והמפה והשולחן לא נעשה בסיס כיון דדעתו היה ליטול אח״כ ועדיין צ״ע. ועמ״ש מחררה באות שאח״ז אי״ה. עמ״א ב׳: