פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שז:יד

בכדי עט״ז ועיין ב״מ צדיק א׳ הלין תירין דגנבין ארמאי והנה שבת לאחר שבת היה באפשר לעשות בהיתר לא קנסו משא״כ סירוס לעולם א״א ע״י ישראל בהיתר קנסו אלא המרכיב כלאים ע״י עכו״ם אפ״ה אין קונסין עט״ז י״ד רצ״ז אות ב׳ דמצוי הוא סירוס קנסו לא בכלאי בהמה וב״ש אה״ע סי׳ ה׳ אות י״ז בשם דרישה סירוס ניכר האיסור קנסו משא״כ כלאי בהמה אין ניכר לא קנסו ולומר סירוס קנסו הא כלאים דרבנן טמא עם טמא וטהור עם טהור (כי לא מתעבר בטמא וטהור ולאסור הבהמה במה שלא נהנה כ״כ י״ל דלא קנסו) ז״א דע״כ קאמר הר״מ ז״ל בהנהגה דטמא עם טמא דרבנן הא ברביעה מד״ת ועש״ך י״ד רצ״ז א׳ וכבר עמדנו על זה בג״ו באורך יע״ש וכאן אין להאריך. וע׳ ר״מ ז״ל פרק ששי מהלכות שבת הלכה ח׳ כתב בפירוש אע״פ שאמר ישראל לעכו״ם לעשות ולוקה מכל מקום מותר לערב בכדי שיעשו ועמ״א שם שלא מצינו איסור זה בגמרא יע״ש: