פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שה:א

או הוי עט״ז (כצ״ל לא אז) והכלל כל שאין נשמרת בכך או נטירתא ביותר הוי משאוי משא״כ שמירה בינונית אע״פ שהיתה נשמרת בפחותה א״א לצמצם כ״כ הב״י בשם רבינו ירוחם ועמ״ש אי״ה באות ב׳. והנה שביתת בהמתו עשה למען ינוח שורך וחמורך (שמות כ״ג י״ב) ולא תעשה מלאכה אתה ובהמתך (שמות כ״ד י׳) ללאו דמחמר תוס׳ דף נ״א ב׳ ד״ה בהא אבל הלבוש כתב לא תעשה מלאכה ושורך וחמורך והוא (דברים ה׳ י״ד) וברמ״ו ס״ג לא תעשה מלאכה ובהמתך א״נ למען ינוח (תרוייהו שמות א׳ וכ״ב) ובר״מ פ״ך ה״א מה״ש אסור להוציא משא על הבהמה שנאמר למען ינוח שורך וחמורך וכל בהמתך לא מצאתי המקרא כן לא בשמות ולא בדברים יע״ש ובש״ך י״ד קנ״א אות י׳ שביתת בהמה לאו לא תעשה מלאכה וכל בהמתך והוא בדברות אחרונות כי בראשונות ללאו דמחמר ולחרישה שחייב האדם סקילה ובכ״מ פ״ך מה״ש ה״ג בשם הר״ן משמע שביתת בהמה לאו וברא״ם (שמות כ״ג י״ב) תן לו נייח דמיותר הוא כ״מ שם והיינו דשביתת בהמה או נכלל בדברות ראשונות או באחרונות ואם עבר על שביתת בהמה לוקה מכות מרדות אע״ג דלא עביד מעשה כלל כמ״ש כ״פ ונפסל לעדות מדרבנן ואם נשים מוזהרים על זה למ״ד לאו פשיטא ואף למ״ד עשה וקידוש היום איתקש שמירה וזכירה מ״מ יליף מיניה דלכל מילי דשבת שוין אנשים ונשים עמ״א סי׳ רנ״א בט״ז ומ״מ י״א ו׳ יע״ש. וממ״ש הר״מ ז״ל שם בחרישה וכיוצא בה עפר״ח סימן תצ״ה שהחורש כלי מחרישה בידו כגרזן ביד החוצב והיינו שאוחז מהן משא״כ בשאר מלאכות כמו טוחן בבהמות כל שאין עושה מלאכה בידים לית ביה כי אם לאו דמחמר: