פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב ג:יא

מפני עט״ז פירש״י כפי דעתו לכאורה אבל בש״ע הפי׳ משום כרות שפכה וכן מסיק ברש״י דלאו משום סכנה אלא הרוצה שיכלה מי רגלים ועצה טובה היא: ומ״ש מברכות כ״ה א׳ שם איתמר שכח ועשה צרכיו גומר עמוד הראשון וכ״ה לקמן מ״ג ס״ח אבל להשתין לא נאמר אלא למד משם דאם נכנס לביה״כ קבוע ושכח והשתין גומר עד סילון הראשון דהכי אמר שם סילון החוזר כו׳ עמ״א מ״ג ט״ו לאחר סילון א׳ אין סכנה כמו אחר עמוד א׳ והקשה דא״כ לימא ר״א אפשר שיפסיק ול״ש תי׳ הב״י אפשר דבישיבה דבשיירא כו׳ והנה משמע מפירושו דכשיפסוק ליכא ניצוצות כלל וא״י מנלן דילמא גם כשמפסיק יש קצת ניצוצות אלא כשמוציא לגמרי יש הרבה ועמ״ש במ״א אות י״ג מזה: ועיין ב״ש ברכות מ״ם א׳ הקשה עליו ואין כ״כ קושיא יע״ש: