פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רצז:ג

שבמסיבה עב״י הקשה דברי הטור אהדדי והמחבר פסק כאן כבס״י רי״ז דוקא מסיבה אסור וברצ״ח אות ה׳ ביאר באורך דלרי״ף ורא״ש ג״כ דוקא במסיבה אסור יע״ש (ט״ס רל״ט) ואם עכו״ם אחד ורוב ישראל מסובין שם ממה נפשך אם בשמים של עכו״ם סתם מסיבתן של עכו״ם ואם בשמים של ישראל אפילו רוב עכו״ם אין אדם אוסר שאינו שלו וע׳ סימן רי״ז ואם ירצה השם ברצ״ח יבואר עוד:

שאלה אתרוג חשוב ומריח שמברך עליו במ״ש אם אין לו אחר וערלה נתערב בפחות מר״א או יותר כתבתיה בסי׳ רי״ז במ״א באורך ועש״ך י״ד סימן ק״ח כ״ו וקי״ט כ״ז ובס׳ זמנים הארכתי בזה המודר הנאה מחבירו אסור להריח מבשמיו ואין מברך על נרו דלאו מצוה הוייץ לומר דלא נתנו ליהנות. עסי׳ תרנ״ג אתרוג של מצוה מותר להריח בו הדס אסור אף להבדלה דלאו מצוה הוא ואם התנה ביה בזה״ז אין להתנות עב״י שם וכה״ג כאן אם הבדיל מפלג המנחה ומברך אז אבשמים כבסי׳ רצ״ג י״ל אם במ״ש יהיה לו בשמים מוכנים יברך עוד להשיב הנפש ואין כאן ברכה לבטלה ובמ״א אי״ה יבואר עוד: