פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רצב:ב

אומרים עט״ז וב״ח בשם י״מ תירץ דעת בע״ש ויום סילוקו בשבת היה יע״ש. מ״ש הט״ז מתוספות כתובות ה׳ א׳ יע״ש התו׳ הביאו מתורה נמי בפ׳ ויקהל כל העושה בו מלאכה יומת ועסי׳ רפ״ו כתבתי שי״ל איום קאי ומחלל״ו דרשי מחול לו וי״ל מכפל הלמדי״ן דרשי כמו לא יחלל א׳ לו ולה. ועא״ר אות ט׳ כתב דכוונת הב״י דכל הלשון נאמר בלשון נקיבה גדולה וישועה ומנוחה ושבת אין נזכר כלל באתה אחד יע״ש בא״ר אות י״ז דמנהג לומר צו״ץ מעומד שהוא במקום צ״ה ויש מקומות שא״א בבית אבל אבודרהם ע״ת. ובתו׳ש בציבור הוי פרהסיא יש לאומרו יע״ש. אבל תוך זיי״ן א״א פרקי אבות דלאו מסדר היום הוא עסי׳ תקנ״ג תו״ש. בט״ב לא יאמר פרקי אבות וה״ה אבל ועי״ד שפ״ד ואפשר ה״ה ברכי נפשי לא יאמר ואי״ה במ״א אבאר עוד. עתו׳ ביצה י״ב ב׳ ד״ה אין ילפינן מההיא: