פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רעט:ג

והמחבר עט״ז ועיין תו״ש וח״מ דבגרף של רעי במקום שיושב שם ומיאוס באין יושב שם אפ״ה שרי לצורך גופו ומקומו עמ״א אות י״ב. ואי״ה במ״א ג׳ יבואר עוד בחדושינו שבת מ״ד א׳ כתבנו מ״ש רש״י נר של מתכות כגון של נחושת דלא בלע לא מאיס לכאורה משמע כמ״ש הש״ך בי״ד סי׳ ס״ח אות ל״ג בשם רי״ו דכלי נחושת לא בלע כ״א אור מהלך תחתיו וכ״ש כבישה דלא הא שאר מחכות בולע ע״י כבישה שוהה לפעמים השמן מעל״ע שם ולא חשיב ע״י אור מה שהפתילה דולקת בפיו רק שם עי״ד צ״ב בט״ז למ״ד ופריי שם ובשו״ת מקום שמואל ל״ד ול״ט ומסתימ׳ הפוסקים משמע רק נר חרס מאוס ושרי לצורך גופו ומקומו דוקא הא כל מיני מתכיים אם רחוצים יפה אין מאוסים (נר קרויז״ל מונח תמיד חלב בתוכו ופתילה ונפל להיתר צ״ע די״ל רק פיו בולע שם ע״י אוי והשאר קר הוא ולא אמרינן חם מקצתו חם כולו אף במתכות וא״צ לשער כ״א מעט נגד פיו ואי״ה יבואר בסדר שלישי בהנהגות או״ה) ויתר הדברים יבוארו אי״ה במ״א כאן ובסי׳ ש״ח וש״ט וש״י ושי״א בעזה״י: