פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב כז:ו

ויכסם עט״ז ובב״י משמע אף שמכתו מוכחת עליו מ״מ ילמדו ממנו להניח אף בלא סבה מספקת וכן העתיק הע״ץ באות ס״ו יע״ש ומסיים רמ״א והמניחם כך לא יברך רק להניח משא״כ כשמניח ש״י על סמרטוט מברך על של ראש שתים כמ״ש באות ה׳ ולענות איש״ר בש״ר כשמניח על סמרטוט עמ״א סי׳ כ״ה אות י״ז. ואין תימר יניח ש״י שלא במקום הנחתן ממש ויברך בש״ר שתים ויהיה עוכר לעשייתן ממש הא בורכא הוא דכשאין ש״י ובמקום הראוי הוי כמונח בכיס וכ״ז בין עיניך בעינן שיהיו לטוטפת וזה פשוט: