פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רסט:א

נוהגים עט״ז עב״י וב״ח ופרישה בביאור דברי רב נטוראי ועיקר הקידוש משום תקנה ולא זזה ממקומה כמו חזרת הש״ץ אע״ג דהאידנא כולם בקיאין וברכה מעין זיי״ן בסי׳ רס״ח: רפואות הקידוש שישתה ויתן ע״ג עיניו ע׳ בח״מ ועסי׳ שכ״ח סכ״א.וע׳ ברכות מ״ג ושבת קי״ג ב׳ ברש״י ורא״ש בזה:

בליל פסח לא היתה תקנה בביה״כ מפני אורחין דכל אחד צריך ד׳ כוסות אפי׳ עני המתפרנס מצדקה מש״ה אין מקדשין בבה״כ. והנה הרא״ש ז״ל בפסחים דף ק״א כתב ממ״ש רבינו יונה דהקידוש בבה״כ הוא להוציא שאין בקי ד״ת עכ״פ וכתב הרא״ש ז״ל דמשמע אין קידוש אלא במקום סעודה משמע דלא יצא כלל והרי הביאו א״כ משמע כל שלא קידש במקום סעודה על היין או פת חז״ל תקנו דלא קיים כלל מ״ע דזכרהו ועתו׳ סוכה ג׳ וברכות י״א א׳ בתוס׳ ד״ה תנא רבי יחזקאל יע״ש ומה שמזכיר בתפילה אינו עולה מכ״ש ועמ״א רמ״א אות א׳ ואי״ה שם יבואר וא״כ לרבינו יונה הקידוש בשבת להוציא מי שאין בקי ד״ת אבל בי״ט דהקידוש דרבנן ואינו אלא במקום סעודה שפיר קשה. ומ״ש הרא״ש ז״ל א״כ אמאי לא אמר דמקדשין בביה״כ להוציא שאין בקי י״ל דא״כ למה על היין יקדש בלא יין ואין להאריך ואי״ה ברע״א יבואר עוד עסי׳ תרי״ט ותרכ״א ועמ״ש במ״א מזה: מ״ש הר״ב ונהגו לעמוד כולם עא״ר ב׳ בכל בו ל״ח ומהני לעייפות הרגלים ובלבוש משמע שם רק המקדש וצ״ב: