פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רסח:ה

ומעומד עט״ז והא דשבת קי״ט אפילו יחיד האומר נעשה שתוף מיירי בתוך התפלה אבל לאחר התפלה לא מאחר דכתב הטור ואומרים ביח״ד (ט״ס ביחיד) וא״ר אות י״ד כתב לטעם א׳ משום י״ט אחר שבת יש ליחיד לומר אותו אבל לא בעמידה:

בפרק כל כתבי קי״ט ב׳ אמר ר״ח אמר מר עוקב״א כל האומר ויכלו ב׳ מלאכי השרת מניחין ידיהם על ראשו ואומרים וסר עונד וחטאתך תכופר בא״ר י״ב בשם זקינו הגאון דבאה״ע בעדו׳ גיטין יהרהרו בתשובה ה״ה כאן ובשם רד״א דאין לו עון אם לא יגיד ונשא עונו דאומרים עדות ולכן בליל שבת יהדר אחר מנין גם מטעם ויכלו שצריך בעשרה עדות להקב״ה כמו ונקדשתי בתוך בני ישראל. כתב בד״מ בשם רד״א בין לשמך ובין תכלית יפסיק ובין אלקים ובין את א״ר א׳. (בק״ש ג״כ מפסיק כה״ג כו׳) ולפ״ז מה שנוהגין לעמוד בקידוש כשאומר ויכלו ביחיד א״י טעם לזה דאין ביחיד עדות אם לא כשיש בבית מנין אז י״ל כן ואי״ה לקמן בדיני קידוש יבואר בסימן רע״א בט״ז אות י״ג: