פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רסה:ג

וי״א אפי׳ כו׳ עט״ז ובא״ר אות ט׳ בשם מי״ט כוונת כיבוי שקרוב למים אף יש שמן נכב׳ והט״ז ז״ל פירש דכוונת כיבוי שיכב׳ מיד הפתילה ולא יתקלקל הכלי ועמ״א אות יו״ד ואי״ה שם יבואר:

עיין ט״ז תקי״ג אות א׳ מ״ש מכאן ס״ג ופירושו דמיירי כאן במונח דבר היתר לשם דשרי בטלטול מן הצד ולכן אמר בנר דולק אסור דיטה ע״י נענועו ועמ״א שם ב׳ וכאן ד׳ וא״כ שפיר הוקשה לו לט״ז מאחר דסבר״א זו כתב הרמ״א כאן דע״י נגיעה מנענע המנורה ולמה היקל בביצה כו׳ וכאן נמי מלאכה שאצ״ל ואין מתכוין אסור ה״ה שם ועתו״ש ולמ״ש ועא״ר כאן אות י״ב ואי״ה במ״א יבואר עוד:

בא״ד אות יו״ד בשם או״ה כלל נ״ט סימן מ״ה כשיש סכנת דליקה ח״ו מותר ליתן כלי מלא מים לקבל הניצוצות ובגמרא מ״ז ב׳ דפריך מדליקה משמע דאף שיש לחוש לדליקה אסור ועמ״א אות ח׳ וצ״ע קצת. ועמ״א רע״ז ח׳. ולאו״ה אם רואה נר שנכפף ויפול על השולחן רשאי ליתן תחתיו כלי מים:

ברש״י שבת מ״ב ב׳ משמע דאם נתן כלי בשבת יטלו ואף לדידן י״ל כן: