פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רנג:י

ודוקא עט״ז ראוי להקדים בכאן הקדמה קצרה וזה תוארה:

דע דהמחבר בס״א וס״ב בכאן הולך ע״ד הרי״ף והר״מ ז״ל ולדבריהם יש הפרש בין שהייה לחזרה בשבת הוא זה דשהייה בחי שלא נתבשל כלל או אבר חי שרי וכן מצטמק וי״ל שרי בכירה בגפת ועצים ולא גרוף וקטום וקש וגבבא מותר בלא גו״ק ולסמוך נמי שרי בגפת ועצים אבל חזרה בחי ואבר חי נתבשל בשבת ואסור כבשי״ח ואף כ״צ ומור״ל אסור להחזיר וכ״כ הר״מ ז״ל פ׳ שלישי ה״י הביא המ״א אות ה׳ וכ״מ בהג״ה בס״א דמור״ל דיעבד מותר בהחזיר באיסור דלא נהנה מן האיסור הא לכתחילה אסור. ואם נצטנן והחזיר והוחם מור״ל אסור דיעבד שהרי נתבשל בשבת עט״ז אות י״ג ול״מ אם לא היה ראוי לאכול צונן דפשיטא דנהנה הוא מאיסור אלא אפי׳ היה ראוי לאכול צונן כך אפ״ה אסור דיעבד דמ״מ נתבשל בשבת ועסי׳ שי״ח ס״א ועי״ד ואי״ה שם יבואר. ומיהו שם ס״ד י״א מור״ל אף נצטנן אין בו בישול אחר בישול ועט״ז שם אות ד׳ א״כ דיעבד יש להתיר באפשר ועמ״א שם כ״ז ומ״מ לכתחילה אסור להחזיר

בשבת מור״ל וגם לסמוך לכירה שאין גרופה אסור לדיעה א׳ בס״א בשבת עמ״א אות ה׳ וגם בגרופה תוכה אסור בשבת ושהייה אף תוכה שרי ומ״ש המחבר תנור אסור דהוה ככירה בגפת ובעצים באין גרופה ואע״ג בס״א כ״כ דאפילו לשהייה אסור מ״מ לסמוך ומור״ל שרי שם בתנור וחזרה אסור להרב דפסק בס״א כי״א יצא כאן קולא בחזרה לסמוך מותר כמ״ש המ״א אות ה׳ והרב דשתיק לא דאודי ליה ועוד שאין מפורש בהמחבר וסמך אמ״ש סוף סעיף ה׳ בהג״ה בתנורים שלנו ככירה וסמיכה מותר והיינו אף בשבת:

ולענין אם עבר ועשה איסור דרבנן או ד״ת בשבת בהמתנה למ״ש כדי שיעשו צריך ביאור כי הנה בשי״ח ס״א בלבוש שם דלא בעינן כדי שיעשו אלא באיסור דרבנן הא באיסור תורה לא ומשמע אף בעשייה ממש וא״כ החזיר בשבת תבשיל שבישל כ״צ ומצטמק וי״ל בכירה שאין גרופה והיה חם קצת ונרתח הרבה או בדבר יבש דנצטנן נמי אין בישול אחר בישול צריך להמתין במ״ש כדי שיעשו או רוטב לח ורותח ומצטמק וי״ל כו׳ אבל בר״ן משמע דוקא ע״י עכו״ם או ע״י ישראל ולא עביד מעשה רק ממילא כמו עבר ושהה אז צריך כ״ש כמ״ש הר״ב בס״א בהג״ה שנייה יע״ש וכמ״ש המחבר ברנ״ד ס״ח בתורמסין הא עביד מעשה בידים אף באיסור דרבנן ע״י ישראל לא בעינן כ״ש ועא״ר שי״ח אות ד׳ גם מ״ש הר״ב בס״א בהג״ה שנייה מור״ל מותר אף בחזרה והטמנה הדין כן כל שלא נהנה מן האיסור ואע״ג דאי לא החזיר היה קר מ״מ הואיל ועומד בחמימותו לא מיקרי נהנה ולפ״ז אם נצטנן והחזיר ונתחמם אף ביבש שאין שייך בישול מ״מ נהנה הוא ומה בכך שמור״ל מ״מ נהנה הוא ואסור לאכול אם לא שיצטנן כבראשונה אז לא נהנה מן האיסור ומבשל לית כאן משא״כ בלח שנצטנן ונתחמם אף אם נצטנן אח״כ אסור דמ״מ נתבשל בשבת ואי״ה בשי״ח יבואר עוד:

ועמ״ש אי״ה באות י״ג ושו״ת רמ״א אי״ה בסוף הסימן: