פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רנג:א

שלא עט״ז. הנה ב׳ דיעות שהביא המחבר הם דעת הרי״ף והרמב״ם בפ״ג מה״ש דמתני׳ לשהות נמי אין שרי אלא עפ״י תנאים המבוארים שם ולשהות להחזיר בשבת א׳ הוא ומיהו לסמוך לשהות מותר וחזרה אסור כמ״ש המ״א באות ה״ו דבעיא שם בלשהות הוה. ודעת רש״י ור״י בעל התוספות דמתני׳ להחזיר תנן וכן בעיא דלסמוך להחזיר הא לשהות משהין בכל גווני ואף כמאב״ד ומצטמק ויפה לו כמבואר בתוס׳ דפ׳ כירה ואין איסור אלא שלא הגי׳ כמאב״ד (ובש״ע דהביא המחבר וי״א כמאב״ד או מצטמק ויפה לו לכאורה כבעל המאור דכמאב״ד ומצטמק וי״ל אסור ואין מותר אלא כמאב״ד ומור״ל או כ״צ ומוי״ל אלא דקשה איך כתב אח״כ ואין אסור אלא בלא הגיע למאב״ד הא הוזכרה גרופה וקטומה כמאב״ד ומוי״ל ובאר הגולה אות יו״ד ציין רש״י ור״י וצ״ע קצת ונוהגין כסברא אחרונה אף כמאב״ד ומוי״ל שרי) ובפ״ק דף י״ח ב׳ קדרא חייתא שרי בשיל שפיר דמי בשיל ולא בשיל אסור לרי״ף ורמב״ם בשיל כ״צ מיירי ומור״ל בשיל ולא בשיל כמב״ד אסור קידרא חייתא מפרש הב״ח פחות ממאב״ד שרי לדיעה זו דהוה כחי וה״ה חי לגמרי שרי דלמחר יתבשל בלא חיתוי ולפ״ז לי״א לרש״י ור״י דבשיל היינו כמאב״ד ובשיל ולא בשיל פחות ממאב״ד אסור דוקא חי לגמרי שרי א״כ מחלוקת זה לא נזכר בטור בין רי״ף ורש״י אלא ש״מ דאף לרי״ף ור״מ ליכא קולא וחי אין שרי אלא לא נתבשל כלל וכמ״ש המ״א אות א׳. ועסי׳ שי״ח לדידן קיי״ל כמאב״ד יש בו בישול אחר בישול אף בעודנו רותח ובישול כל צרכו אף מצטמק ויפה לית ביה בישול אחר בישול (ול״ד לסמנים לצבוע דכתב הרא״ש פרק כירה דלעולם צריכין בישול עט״ז שי״ח אות כ״ב ועיין רא״ש פרק כירה דף מ״ם סימן י״א) ומ״מ שמא יחתה שייך ביה ומבעיר הגחלים ועיין סעיף ב׳ ואי״ה שם יבואר לענין חזרה בשבת. והא דכמאב״ד לדיעה ב׳ שרי דשוב לא יחתה: