פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רנב:ז

ולא עט״ז שבת י״ח א׳ ובתוס׳ שם ד״ה והשתא ובמקום פסידא סומכין על מאן דמתיר עמ״א אות כ״א:

והעמדת זיג״ר בשבת משמע כאן וד״מ דאסור בשבת ואפ״ה שרי להשמיע דיודעים דמאתמול העמידו וברחיים אסור שיאמרו היום נתנו החיטים ברחיים ועסי׳ של״ח ס״ג והרב כ״כ אף למאן דמחמיר ברחיים. ובטלטול מותר וכן אותן זכוכית שמניח בתוכו מול וקורין שעה מותר להפכו בשבת להוריק זה מזה דלאו מידי עביד ומוקצה לא הוה דיחדו לכך הוה כלי. לצורך גופו ומקומו עסי׳ ש״ח בזה ואם מותר לומר לעכו״ם להעמיד בשבת צ״ע דאפשר יש בו מלאכה ד״ת ושבות דשבות התירו במקום מצוה לידע זמן ק״ש ותפילה אבל ד״ת לא. ואם תיקן עכו״ם אותו בשבת בשביל ישראל אפשר דאסור ליהנות לשמוע ולידע השעה כמו נר שהודלק בשביל ישראל אע״ג דלית ביה ממש בשמיעת קול: ועשו״ת פנים מאירות בזה ואי״ה בשל״ח אבאר בזה וכאן אין להאריך ובש״ח סי״א אי״ה יבואר ופ״מ קכ״ג בזה ושל״ח: