פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רמח:ג

ואפי׳ במקום עט״ז עב״י בשם הריב״ש ואף אם ידוע שוודאי יחללו שבת כמו סעיף ד׳ די״ב מיל הוה ד״ת ומעביר ד״א וכדומה כל קודם ג״י שרי דהחילול אח״כ במקום סכנה שרי ולדבר מצוה בע״ש נמי שרי אלא דשם בעינן פוסק עמו לשבות כרבי הא לא״ה אסור ואף אם יבטל מהמצוה בשביל זה י״ל דאסור אבל כשליכא חילול שבת כ״א הטעם דעונג שבת י״ל העוסק במצוה פטור ממצוה ולכך כשא״א לפסוק עמו שישבות ויתבטל ממצוה שרי בלא פסיקה ועמ״א אות ו׳ ואי״ה שם יבואר בזה יע״ש: