פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רמח:א

ופוסק עט״ז הר״מ ז״ל פכ״ד ה״ו ופ״ל הי״ג כת״ק דרשב״ג שהוא רבי ומשמע ודאי דכל תוך ג״י לרבי פוסק עמו לשבות דבברייתא לא הוזכר׳ כלל ע״ש רק תוך ג״י אבל לרשות וקודם ג״י דשרי א״צ לפסוק והטור נמי אתוך ג״י קאי וב״ח כתב דמשמע מטור דאף קודם ג״י פוסק ולזה כתב הט״ז דאין מוכרח. וחילק בין עורות לכאן דישראל בעצמו יושב שם ועב״ח. ובא״ר ה׳ בשם ראב״ן סימן סמ״ך דאף קודם ג״י לרשות פוסק. והביא דברי הש״ך בי״ד סי׳ רס״ו אות ח״י במילה שלא בזמנה ביום ה׳ דאסור דל״ש פסיקה והש״ך סובר דאם א״א לפסוק ויתבטל המצוה רשאי בלא פסיקה ועתו״ש. ועמ״א א׳ ואי״ה שם יבואר: