פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רמד:ד

נכון עט״ז ובסי׳ תקמ״ג (ט״ס תקמ״ד) כתב עוד הט״ז בזה: ובמ״ק י״ב א׳ יע״ש ועיקר קושיית הב״ח בתקמ״ג אמ״ש הב״י דלא כתב הטור דוקא אדם חשוב שאני שפסק כלישנא בתרא כו׳ דבחה״מ חוץ לתחום מדינא אסור (מ״ע) ודאי אף לל״ק כל אדם אסור דהרי הונח לו להמקשן אי הוה תוך התחום דאסור לבנות בו בקיבולת אף דהוה רק מ״ע אלא קשיא ליה דחוץ לתחום היתר גמור הוא ומשני לל״ק אדם חשוב אסור אף חוץ לתחום והיינו בשבת או י״ט אבל חה״מ לל״ק ג״כ כל אדם אסור: והט״ז תירץ דאה״נ דכוונת הב״י מדלא כתב בהלכות שבת דחוץ לתחום חשוב אסור ש״מ כל״ב וסמך על כאן דאין חילוק וכל שנבנה באיסור מ״ע לכ״ע נכון לחוד לא מדינא ובהיתר חשוב נמי א״צ להחמיר: וביאור הסוגיא לל״ק ב׳ חומרות א׳ חשוב אף בהיתר גמור ראוי להחמיר ב׳ נבנה באיסור מ״ע לכ״ע אסור מדינא מדפריך והא חוץ לתחום ש״מ תוך התחום הונח לו דאסור וי״ל מדינא ולל״ב ב׳ קולות בהיתר א״צ אדם חשוב להחמיר ב׳ באיסור רק נכון לא מדינא דהני רבנן לא עיילי דמחמרי כו׳ ופסק הטור כל״ב בשל סופרים לקולא. ר״ל ל״ב מחמיר דל״ק לשאר אדם אף באיסור שרי רק א״ח ופסק כל״ב לחומרא בזה דל״ב עיקר וי״ל עוד ל״ב דוקא סייעי׳ בתיבנא איסור גמור מדינא ממ״ש נכון להחמיר הא בקיבולת מ״ע א״צ להחמיר כלל (ולפ״ז מ״ש הטור ואפיל״ו נבנה באיסור נכון להחמיר י״ל דה״ק לא מבעיא נבנה במ״ע דרק נכון לא מדינא אפילו נבנה באיסור ממש שכירי יום וסייעי׳ בתיבנא רק נכון לא מדינא אלא שזה דוחק גם י״ל במ״ע אין בו חומרא כלל לל״ב לכן עשה הב״י כלומר אפיל״ו נבנה (כב״ר) נכון להחמיר דיעבד: והב״ח כתב כאן דכדאי ר״ת לסמוך עליו בדיעבד וחולק על הט״ז בתרתי א׳ דבקיבולת נכו״ן להחמיר עכ״פ ולא מדינא ומש״ה כתב הטור בתקמ״ג נכון ולא מדינא דבקיבולת איירי ובנבנה באיסור ממש שכירי יום מדינא אסור לדור בו ולט״ז בנבנה ממ״ש באיסור מדינא שרי לכנוס בו דהני רבנן החמירו מדלא אסר בגמרא איסור כו׳ ונכון להחמיר לכל אדם כה״ג: ובמ״ע בקיבולת אף להחמיר לכתחלה א״צ דסייעי׳ בתיבנא הוה איסור ממ״ש לא מראית עין ועא״ר אות א׳ ואי״ה במ״א אות יו״ד אבאר עוד בזה: