עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפרי מגדים על אורח חיים

פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רמד:ב

Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 244:2 · פרי מגדים על אורח חיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

או עט״ז כמ״ש ברנ״ג אות ב׳ כ׳ הר״ן כתב מיחזי כשכיר יום היינו שהעולם א״י לחלק בין קבלנות לשכיר יום משא״כ התוס׳ כתב דיאמרו שכירי יום ובשדה דרכן בקבלנות ועב״ח ולא הבינותים על בוריו דהר״מ והוא ג״כ לשון המחבר שכתב דהרואה יאמר שפלוני שכיר היינו דלא כר״ן שכתב מיחזי כשכיר יום יע״ש וע״ז כתב הט״ז דמוכח גם מתוס׳ כר״מ דהביאו ירושלמי אומנין בתלוש מותר ש״מ מחובר אף בשדה אסור דהם סוברים לסתת אבנים ג״כ אסור מירושל׳ (משא״כ למאן דמפרש סיתות אבנים אין רחיים לאסור י״ל ירושלמי תלוש סיתות אבנים מיירי עב״ח בזה ובמ״א ט׳ אי״ה יבואר עוד (עוד תירץ אע״ג דרובן לקבלנות כל דליכא שני דרכים להיתר אסור יע״ש: ומ״ש רחייא דמי״א אסור עמ״ש באות א׳ מזה ועסי׳ רנ״ג בב״י ומ״א אות ב׳ כה״ג י״ל מדינא אסור ונ״מ אף חוץ לתחום אסור כה״ג: ועמ״א ה׳ וא״ר ה׳ ואי״ה שם יבואר עוד:

מ״ש הט״ז באות א׳ הטעם מפני הרואים בא״ר י״א תמה בזה עליו דשם מבואר דמלאכת עצמן שרי בבית ישראל יע״ש והוה לפחות ודאי מלאכת עצמן אוסר בהגמ״ר דאי מלאכת ישראל פשיטא דלא עדיפי מאומנין וכ״ש דמשתרשי בהו בשבת ומ״ש הגמ״ר דמלאכת עצמן שרי בצינעא תוך בית ישראל ול״ש רואים וכל דליכא כ״א איסור דרבנן לא גזרו בחדרי חדרים כמ״ש הט״ז ברמ״ג אות ג׳ יע״ש דמהרש״ל כ״כ בשם הגמי״י לאסור שפחת ישראל דיש חשש רואים שיאמרו מלאכת ישראל הוא וההיא דהגמ״ר ספי״ד עכו״ם מחוץ אין למחות הא שפחות דידיה יש למחות וצ״ע:

עיין נ״ץ מ״ש דלרשב״א בירושלמי (פ״ק דשבת ה״ח) אסור אף קיבולת שדה לא הבינותי דאה״נ לרשב״א אסור אף באריסות שדה בע״ז כ״א ב׳ אלא די״א לדידן דהלכה כרשב״ג באריסות שדה ה״ה קיבולת שדה שרי לרשב״ג והלכה כרשב״א בקיבולת בית ומיהו הלכה אף קיבולת שדה אסור ובנתפרסם בקיבולת שדה י״ל שרי דהמחבר כתב הטעם דיאמרו שכירי יום לא דמחזי כשכיר יום אבל קיבולת תנור מרחץ ורחיים אף נתפרסם אסור דנהנה הישראל ממלאכת שבת כמ״ש מהרי״א הביאו הב״י ברנ״ג עמ״א שם א״ב ומ״ש בפריי שם:

ודין רחיים של ישראל בשבת עסי׳ ת״ן בט״ז אות וי״ו כתב דאין תקנה כ״א ע״י מכירה לחצי שנה שיהיה שכר שבת בהבלעה ולכאורה במכירה י״ל ל״ש שכר שבת דבשבת קנוי לגמרי לעכו״ם ולאחר שבת חוזר העכו״ם מהמקח ונותן מתנה לישראל שלא יתבע אותו בדין לקיים המקח. גם מכירה יראה ל״ד ה״ה אריסות בשבת שרי כמבואר ברמ״ג ובפסח בעינן דוקא מכירה. ואי״ה בה״פ יבואר עוד וכאן אין להאריך: